שעון חורף – מי הזיז את השעה שלי ולמה בכלל אכפת לנו מזה?
בכל שנה, סביב התקופה הזאת, חלק נכבד מהשיחות שלנו סובבות סביב שתי שאלות מהותיות במיוחד: "תגיד, מתי עוברים לשעון חורף?" וגם "מה זה אומר, שעה קדימה או אחורה?" כן, החידה המסתורית הזו מצליחה להוציא מאיתנו את מיטב הכישורים הלוגיים שלא ידענו שיש לנו וליצור דרמה משפחתית שלא הייתה מביישת פגישת פסגה בין אפל לגוגל.
רגע, מי המציא את הדבר המוזר הזה ולמה הוא מתעקש לבלבל אותנו פעמיים בשנה?
האמת היא שבניגוד למה שהייתם מצפים, זה לא קונספירציה של יצרני שעונים חכמים, וגם לא ניסיון מתוחכם להאריך לנו את היום כדי שנצרוך יותר תכנים בנטפליקס. שעון החורף הוצג לראשונה בתחילת המאה ה-20 על-ידי אמריקאי בשם בנג'מין פרנקלין, שחשב שכך יוכלו לתעל את האנרגיה של השמש במקום להדליק עוד נרות או משתמשים במנורות שמן.
אבל אנחנו, אלופי הקדמה, העמסנו על הפטנט העתיק הזה אובססיות מודרניות כמו חיסכון בחשמל, תנועה בכבישים ואפילו מצב הרוח הלאומי. כן, מסתבר שלשינוי השעה יש השפעות פסיכולוגיות, בריאותיות ומי היה מאמין – אפילו כלכליות!
אוקיי, הבנתי את ההיסטוריה אבל מתי בדיוק מזיזים השנה את השעון?
בישראל (כן, זה המקום היחיד שגם כשאנחנו ישנים, צריך להסיט משהו), עוברים בדרך כלל לשעון חורף בשבוע האחרון של אוקטובר, בין שבת לראשון. וכדי שלא יהיו תירוצים והודעות באיחור לבוס, הכל קורה בשעה 2:00 בלילה, כשחוזרים אחורה לשעה 1:00 ופתאום מרוויחים שעה שלמה של שנת יופי. רגע מוזר, נכון? אתם הולכים לישון בשלוש וקמים בשתיים?! כן כן, נשמע כמו סרט של כריסטופר נולאן, אבל זוהי המציאות ההזויה שלנו.
ומה בעצם משתנה בחיים שלנו חוץ מהשעה ומהוויראליות של ממים ברשתות החברתיות?
- שינה נוספת? ברור שכן! בפועל, רבים מאיתנו מקבלים "מתנה" התנהגותית של עוד שעה שינה, היתרון הבריאותי ממשי וקצרצר ממש כמו הורדת אפליקציה חדשה.
- חושך בשעות הצהריים? טוב, אולי לא צהריים ממש, אבל אחרי שינוי השעון כולנו מוצאים את עצמנו יוצאים ממשרד או מעבודה בחמש בערב ומתמודדים עם חושך שייסע עם Waze הביתה.
- סוללות בכל מכשיר אפשרי – בין אם בשעון היד או ברכב, אחרי שינוי השעון כולם מתחילים לשחק עם ההגדרות ומגלים שעברו שנה שלמה בלי להחליף סוללות. אנרג'ייזר כבר שלחו מכתב תודה למשרד הפנים.
הידעתם? 4 עובדות מוזרות במיוחד על שעון החורף
- יש מדינות שאומרות "לא תודה!" – כן, מדינות כמו יפן, רוסיה ועוד כמה שכנות מוזרות פשוט לא מתייחסות לכל עניין שינוי השעות. מבחינתן, תחליטו ותודיעו לנו מתי שלחתם לנו מייל.
- "ג'ט לג" בלי טיסה – שינוי השעון הוא כמו ג'ט לג קצרצר לכולנו, אבל בלי הנופים המגניבים והקניות בדיוטי פרי.
- כמות תאונות הדרכים עולה ביום שאחרי הזזת השעון – מסתבר שלזה דווקא אפילו שאנשים ישנים יותר, מספר התאונות עולה בגלל בילבול, עייפות והתאמה לקויה של השעה בנסיעה.
- הכלכלנים לא באמת מסכימים אם זה משתלם – תמיד יהיו מחקרים שיגידו שיש חיסכון באנרגיה, ואחרים שלא ממש משוכנעים שהמהלך מצדיק את כל הבלאגן. כנראה שהוויכוח הזה לעולם לא יגיע לסיומו – קצת כמו סדרת "מהיר ועצבני".
שאלות שאנשים שואלים (ואפילו מקבלים תשובה)
- האם הטלפון שלי מתעדכן אוטומטית? כן. אלא אם כן אתם משתמשים בנוקיה 3310 או במכשיר מתקופת המזוזואיקון, הכל יקרה בצורה אוטונומית.
- זה באמת חוסך לנו כסף? יש מיתוס שזה עוזר בחסכון חשמל אבל האמת – זה תלוי להרגלי הצפייה שלכם בנטפליקס.
- מה בדיוק קורה בשעה ה"אבודה" הזו כשמוזיזים את המחוג אחורה? שאלה עמוקה ופילוסופית. התשובה האמיתית – כלום. אלא אם כן אתם מסיבת רייב, ואז עוגגים את אותה השעה מחדש.
- זה חוקי בכלל לוותר על השעון? נסה. ותודיע לנו איך זה הלך.
- איך משכנעים את הילדים ללכת לישון שעה קודם? התשובה: לא משכנעים. פשוט חיים בהכחשה עד שהשעון מסתדר לבד תוך שבוע-שבועיים של בלבול טוטאלי.
רגע של רצינות (לפני שנשוב להומור): האם באמת חייבים את זה?
בפעם הבאה שתשמעו על מערכות שעון קיץ/חורף, לפחות תדעו שלא מדובר רק בהחלטה טכנית על מתי תהיה השקיעה, אלא סוגייה שעדיין מעסיקה חוקרים ופסיכולוגים ברחבי העולם. אולי זו גם דרך טובה לזכור שהזמן, על כל הזזותיו, ממילא עובר מספיק מהר.
טיפ לסיום: אל תסמכו רק על הטכנולוגיה. תעשו לעצמכם טובה ותחליפו שעה ידנית לפחות בשעון אחד בבית!
אז בפעם הבאה שאתם תוהים "רגע, להזיז קדימה או אחורה?" תזכרו את כלל האצבע: סתיו אחורה (כי אנחנו רוצים יותר שינה), אביב קדימה (כי יש לנו יותר מדי אנרגיה). ועכשיו, לכו שנו טוב. ההזזה של שעון חורף היא הדבר הכי קרוב שיש לנו למסע בזמן, ואנחנו די בהווה, לא?