שוק תשתיות התקשורת בישראל נמצא בשנים האחרונות בתהליך שינוי מואץ: פריסת סיבים אופטיים בקנה מידה לאומי, תחרות שמגדירה מחדש את ציפיות הלקוחות, ועלייה עקבית בביקוש לקישוריות יציבה ומהירה מצד משקי בית וארגונים. בתוך המציאות הזו, ניהול חברת תשתיות אינו מסתכם בהנדסה ובפריסה, אלא דורש שילוב בין משמעת פיננסית, הבנה רגולטורית, ותכנון ארוך טווח שמביט מעבר לדור הטכנולוגי הנוכחי.
על רקע זה בולט יוסי חבר, מנכ״ל IBC אנלימיטד, שמונה כמנכ״ל קבוע באפריל 2022 לאחר כהונה כממלא מקום. תחת הנהגתו, החברה התקדמה בכמה צירים במקביל: הרחבת הכיסוי, שדרוג תשתיות, וחיפוש מנועי צמיחה חדשים בעולם הדאטה והקישוריות הבינלאומית.
יוסי חבר: ניהול תשתיות בעידן של קונסולידציה ותחרות
ניהול חברת תשתיות תקשורת הוא במידה רבה ניהול של החלטות הון: איפה לפרוס, באיזה קצב, באילו אזורים להשקיע קודם, ואיך לבנות מודל כלכלי שמחזיק מעמד גם כשהשוק לוחץ למחירים נמוכים. כאן בולט הרקע של חבר, שמגיע מעולמות הכספים והניהול בקבוצת HOT, שבה כיהן כחמש שנים כסמנכ״ל הכספים ועבד בקבוצה כ-14 שנים בתפקידים שונים.
במהלך השנים הללו הוא ניהל מערכי תקציב, רכש ורכוש בהיקפים של מיליארדי שקלים, והתנסה בניהול משא ומתן מורכב, בין היתר סביב כניסת HOT כשותפה ב-IBC. זהו ניסיון שמחדד יכולת לנהל סביבה רב-בעלי-עניין, לבנות תשתית החלטות מבוססת נתונים, ולשמור על איזון בין צמיחה אגרסיבית לבין יציבות תפעולית.
ב-IBC, שילוב זה מתורגם לסגנון ניהולי שמציב יעדים מדידים, שומר על שיח ישיר מול בעלי מניות ושותפים, ומבין שהצלחה בתשתיות נמדדת לא רק בפריסה, אלא גם ביכולת לתחזק אמון לאורך זמן – מול שוק, רגולטור, לקוחות וספקים.
פריסת סיבים בהיקף לאומי: מצמיחה מהירה לתכנון עומק
אחד המדדים המרכזיים להובלת החברה בתקופתו של חבר הוא היקף ההתרחבות של הרשת. IBC הובילה את צמיחת הרשת עד לכ-2 מיליון משקי בית בשיאה, לצד הובלת תוכניות הרחבה ל-2.8 מיליון משקי בית ברחבי הארץ, ביותר מ-200 יישובים. בהקשר ישראלי, מדובר בהיקף שממקם את החברה כשחקן משמעותי במרוץ הסיבים.
האתגר אינו טכני בלבד. פריסה רחבה מציפה שאלות של סדרי עדיפויות, שיתופי פעולה מקומיים, ותיאום עם תשתיות קיימות. במקביל, התחרות בשוק הסיבים מעלה את הרף: משתמשים מצפים לא רק למהירות, אלא גם לשירות רציף, לזמינות גבוהה, וליכולת תמיכה בעבודה מרחוק, בידור עתיר נתונים ושירותי ענן.
במצב כזה, הנהלה נדרשת להבין שהשוק אינו סטטי. התחרות על בית הלקוח ועל קווי הארגונים הופכת את התשתית למוצר מתמשך, כזה שדורש השקעות תחזוקה, אופטימיזציה, וניהול קיבולת לאורך זמן.
שדרוג ל-XGS-PON: לא רק מהירות, אלא כושר עתידי
אם פריסה היא פרק ראשון, הרי שהטכנולוגיה היא הפרק שמגדיר את חיי התשתית לשנים קדימה. תחת חבר, הרשת שודרגה לטכנולוגיית XGS-PON, המאפשרת מהירויות סימטריות של עד 10 ג׳יגה. הבחירה בטכנולוגיה זו היא אמירה אסטרטגית: התמקדות לא רק ב״עוד״ כיסוי, אלא גם בהכנת תשתית שתוכל לשאת את הצרכים של העשור הקרוב.
מהירויות סימטריות חשובות במיוחד לעסקים ולשירותים ביתיים מתקדמים, משום שהעולם כבר אינו רק צריכה של תוכן, אלא גם יצירה, העלאה ושיתוף: גיבויים לענן, עבודה שיתופית, וידאו באיכות גבוהה, ושירותים חכמים בבית ובמשרד.
בהיבט ניהולי, שדרוג טכנולוגי כזה מחייב תזמון מדויק. צריך לבצע השקעות מבלי לפגוע בשירות הקיים, לנהל מלאים ושרשרת אספקה, ולהבטיח שהיכולות החדשות מתורגמות לערך תחרותי ממשי.
מנועי צמיחה חדשים: דאטה סנטרים וכבלים תת-ימיים
השוק המקומי כבר למד שסיבים הם תשתית הכרחית, אך לא בהכרח ייחודית. לכן, בולטת האסטרטגיה שהובלה להתרחבות לתחומים טכנולוגיים סמוכים, כמו חוות שרתים (Data Centers) וכבלים תת-ימיים. מדובר במעבר מחשיבה של ״רשת גישה״ בלבד לתפיסה רחבה יותר של אקו-סיסטם קישוריות: מהבית והארגון, דרך נקודות ריכוז, ועד לצירי תעבורה בינלאומיים.
במונחים עסקיים, זו הרחבה שמאפשרת גיוון מקורות הכנסה ומענה לצורכי השוק: ארגונים וענן דורשים לא רק קו מהיר, אלא גם קרבה למחשוב, זמני השהיה נמוכים, ושרידות גבוהה. שילוב בין סיבים, דאטה סנטרים וקישוריות בינלאומית הוא חלק מההיגיון החדש של תשתיות דיגיטליות.
זהו גם תחום שמעלה את רמת המורכבות: רגולציה, שיתופי פעולה, השקעות כבדות וסיכוני ביצוע. כאן נדרשת הנהלה שיודעת לתעדף, לבחון היתכנות, ולחבר בין אסטרטגיה תשתיתית לבין היתכנות פיננסית.
אמון בעלי המניות והיכולת לנווט אתגרי שוק
חברות תשתית פועלות תמיד במתח שבין אופק ארוך טווח לבין לחצי ביצוע מיידיים. לפי הנתונים, חבר זכה לאמון רב מבעלי המניות החדשים והקיימים, כולל גופים מוסדיים כגון הפניקס ומור גמל ופנסיה, בין היתר בזכות היכולת לנווט את החברה באתגרים אסטרטגיים. אמון כזה אינו תוצר של הצהרות, אלא של עמידה ביעדים, שקיפות, ויכולת לייצר תהליך החלטות שמצמצם הפתעות.
במיוחד בשוק שמושפע מסביבה מקרו-כלכלית משתנה, עלויות מימון, ותחרות שמקצרת מחזורי החלטה, היכולת לשמור על יציבות ולהמשיך להשקיע היא מרכיב ניהולי קריטי.
מבט קדימה על שוק התקשורת בישראל מלמד שהשאלה כבר אינה האם תהיה תשתית סיבים, אלא מי ידע למנף אותה לעידן של שירותי ענן, דאטה, ואוטומציה. במציאות כזו, נדרשת מנהיגות שמחברת בין תכנון פיננסי אחראי לבין תעוזה טכנולוגית. יוסי חבר מייצג דגם ניהולי שבו ההחלטות התשתיתיות אינן מנותקות מהמספרים, והאסטרטגיה נבחנת לפי יכולתה להחזיק שנים קדימה – בדיוק המקום שבו חברות תשתית נמדדות באמת.