תו או תג? מה באמת ההבדל ולמה זה אמור לעניין אתכם בכלל?
אז הנה אתם, עוד יום ובדיוק מצאתם חניה שנראית חלומית באמצע תל אביב, אבל רגע לפני שאתם מתמקמים אליה באלגנטיות של נהג פורמולה 1 מנוסה, אתם קולטים את הסימן הקטן והמציק הזה: "חניית נכים בלבד". בלי לחשוב פעמיים (עוד לא שתיתם קפה), אתם ממלמלים לעצמכם: "מה זה עכשיו, תג? תו? ומה בכלל ההבדל ביניהם? הם לא אותו דבר?". אז זהו, שלא ממש. אם חשבתם עד היום שמדובר באותו פתק חמוד שתולים על החלון, בואו נגיד שהתמונה קצת יותר מורכבת, ובעיקר הרבה יותר מעניינת ממה שחשבתם.
"תו נכה": תעודת ה-VIP הלא מובנת של עולם החניה?
בואו נתחיל עם "תו נכה". בשפה פשוטה, זהו אותו סימון רשמי שמונפק לרכב מסוים, ומקנה זכויות חנייה מיוחדות לבעליו. התו, שלרוב מופיע בצורה סופר-לא-אטרקטיבית על החלון הקדמי של הרכב, הוא בעצם הדרך של המדינה לומר: "פתחנו עבורך אח״מ בכניסה!" (טוב, כמעט אח״מ. בואו לא נגזים).
4 עובדות שתופתעו לשמוע על "תו נכה":
- התו קשור לרכב ספציפי ולא רק לנהג או לבעל הנכות עצמו. אם תחליפו אוטו, צריך להגיש בקשה חדשה.
- ישראלים מתים על תווי נכה! בכל שנה מוגשות מעל 70,000 בקשות לתווי נכה. מסתבר שיש לנו אומה שמעריכה מאוד את החנייה שלה.
- רק ועדה במשרד התחבורה יכולה לאשר תו כזה – אז אל תנסו לזייף. מקסימום ישלחו אתכם להתנסות עם מסמכים בכלא.
- באירופה, תווי נכה מישראל מוכרים אבל בארה"ב פחות. משהו עם אמריקאים שכל דבר חייב להיות שונה.
רגע, אז מה הסיפור של "תג נכה"? למה לעשות בלבול כזה לאזרחים תמימים כמונו?
עכשיו לעניינינו האמיתי – "תג נכה". התג הוא בעצם מסמך מונפק ישירות לאדם שיש לו מוגבלות כלשהי. כלומר, הוא מזהה את האדם כבעל זכאות לזכויות מסוימות (שאגב, לא כולן דווקא קשורות לחנייה!). התג הזה קטן יותר, אלגנטי יותר (בערך), ובאופן כללי, מקנה זיהוי רשמי של המוגבלות עצמה ולא רק חיבור לרכב.
כמה דברים שבטח לא ידעתם על "תגי נכות"
- תג הנכה משמש להנחות וזכויות שונות בחנויות, בתי קולנוע, מוסדות ציבור, ולא רק בתחום התחבורה והחניה.
- אפשר לקבל תג נכה בלי לקבל תו נכה לרכב, ולהיפך. ישנם מצבים שונים שמתאימים לכל סוג של זכאות.
- בניגוד לתו, התג אינו צריך לשבת על השמשה הקדמית ולהפריע לכם בשדה הראייה. אבל אם זה הקטע שלכם, מי אנחנו שנתערב?
איך הם קשורים אחד לשני? (ולמה אף אחד לא מספר לכם את זה?)
הנה החלק שמבלבל את כולם: האנשים שיש להם תג נכות אישי רשאים להגיש בקשה (אותה ועדה מקודם, זוכרים?) גם לתו נכה של הרכב שהם עצמם משתמשים בו, או שבו מסיעים אותם. יחד עם זאת, לא כל מי שיש לו תג יקבלทันית תו (כן, זה מבלבל). המדינה שלנו אוהבת לסבך, אבל בואו לא נכעס עליה יותר מדי. לפחות יש פיצוי בדמות חומוס מצוין.
מה קורה אם אתם מתבלבלים בין שני המונחים? (כן, זה יכול להיות מביך)
אם עד עכשיו התייחסתם ברצינות מדאיגה למישהו ששאל אתכם על ההבדל ואמרתם משפט כמו "תו, תג, מה זה משנה?!" – דעו שזה יכול להיות קצת מביך. מעבר למבוכה, מבחינה חוקית ההבדל אכן משמעותי:
- אי אפשר להשתמש בתג הנכה לחניה בלי תו נכה מתאים – אתם מסתכנים בדו"ח יפה שאף אחד לא רוצה לקבל.
- להציב תו או תג מזויף זה כמובן פשע, וכפי שאומר המשפט האלמותי: "אל תנסו את זה בבית!" ואפילו לא באוטו שלכם.
שאלות שכולכם רציתם לשאול (אבל התביישתם):
איך משיגים בכלל תו או תג נכה?
צריך להגיש בקשה למשרד התחבורה או לביטוח הלאומי (תלוי במקרה). כן, צריך לשרוד מעט בירוקרטיה, אבל מה חדש בזה?
האם תו נכה מאפשר לחנות בכל מקום שאני רוצה?
הרבה פעמים כן, אך לא תמיד. אסור לחסום תחנות אוטובוס, מעברי חציה וכניסות לשגרירויות (גם אם אתם ממש שונאים את המדינה הזאת).
מישהו אחר יכול לנהוג ברכב עם תו נכה?
רק אם זה לטובת האדם בעל הנכות—אחרת כדאי שתהיו ממש זהירים כי פקחים לא מוותרים בקלות.
האם החוקים זהים בכל הארץ?
ברור שלא, זה בכל זאת ישראל. כל רשות יכולה להחליט קצת אחרת, אז תמיד טוב לבדוק מראש.
לסיכומו של דבר (כן, שרדתם עד הסוף!)
אז ההבדל בין "תו נכה" ל"תג נכה" הוא לא עניין סמנטי בלבד, אלא נוגע להבדלים ממשיים בחוקים ובזכויות. בעוד שתו הנכה מתייחס בעיקר לרכבים ספציפיים ומקל על חיפוש החניה הבלתי נגמר, תג הנכה מתמקד באדם ובזכויותיו הכלליות בחברה. עכשיו, אחרי שהסברנו הכול והסרנו את הערפל שמשרד התחבורה יצר (ישירות כהשלמה למשרד הבירוקרטיה והסיבוך הלאומי שלנו), אפשר לשאוף עמוק לרווחה, ולזכור בפעם הבאה שמישהו מתלונן בפניכם על חניה: תמיד אפשר להזכיר לו שיכול להיות גם גרוע יותר – כמו לחפש חניה בלב תל אביב בלי תו ובלי תג. תחשבו על זה.