איך לבטל דוח על נתיב תחבורה ציבורית בירושלים בקלות

קיבלת דו"ח בנתיב תחבורה ציבורית בירושלים? כך תצא מזה בסטייל (ובלי לקלל את העיריה)

אז חזרת מבילוי סוער במרכז העיר בירושלים, שרת בצעקות את "הלילה הוא חייב לגמור" של אייל גולן בפול ווליום, ופתאום הבנת שאתה דוהר בנתיב תחבורה ציבורית. לרגע הכל זז בהילוך איטי ואתה כמו בסרט מתח, חושב לעצמך: "המצלמה תפסה אותי או לא?". שבוע אחרי אתה מבין שהתשובה לשאלה הזו היא "כן" כשהדו"ח הנחמד נוחת בתיבת הדואר שלך. אל דאגה – היום נדבר על איך יוצאים מהמוקש הזה, והאם באמת אפשר לבטל דו"ח נת"צ בירושלים (ספויילר: אפשר, אבל צריך לדעת איך).

תקוע עם דו"ח נת"צ? הנה 3 צעדים ראשונים שנועדו לשמור עליך שפוי (יחסית)

צעד ראשון: תירגע ושתה משהו קר (אבל לא בזמן נהיגה בנת"צ)

הדבר הראשון שחייבים לעשות כשמגיע בסערה דו"ח נתיב תחבורה ציבורית זה להירגע. טוב, אולי אחרי שתי דקות של פאניקה. נשימה עמוקה ואחריה קריאת הדו"ח בצורה רגועה תאפשר לך להבין בעצם מה קרה, איפה בדיוק היית ומה רשום בנייר מרגיז זה. בסוף עוד תלמד לאהוב את המצלמות האלו (סתם, אין מצב).

צעד שני: וידוא פרטים – "באמת אני נהגתי פה?"

חשוב לבדוק כמה דברים בסיסיים:

  • תאריך ושעה מדויקים: איפה היית בדיוק בזמן הזה? אולי אתה בכלל היית עסוק זולל סביח ברחוב עזה והתמונה בכלל משוק מחנה יהודה?
  • מיקום הדו"ח: בירושלים יש קטעים רבים של נתיבים מבלבלים מאוד. תבדוק בדיוק איפה הרשימה הזו קלטה אותך, והאם השילוט היה ברור מספיק.
  • צילום: כן, המצלמות הירושלמיות הן הכי טובות מאז הסלפי האחרון שעשית בכותל. בדוק אם התצלום ברור, האם באמת ניתן לזיהוי הרכב שלך או שמדובר באיזה רכב שדומה לשלך בצורה מפחידה.

צעד שלישי: שמור את כל המסמכים – אל תתפתה לעשות מדורה בבקעה

לפני שממשיכים הלאה, שמור כל פיסת נייר שקשורה לאירוע. דו"חות, הודעות דואר, פרוטוקולים ממנהלת העירייה אם צריך (ואולי איזה ספל של קפה שחור חזק שיעזור להעביר את ההלם).

"אבל למה דווקא אני?" או: שלוש דרכים נפוצות למאבק בדו"ח נת"צ ירושלים (ואיזו מהן באמת עובדת?)

1. "בחיי שלא הייתי שם!" – זה בכלל חבר שלי יוסי שנהג

אם הרכב רשום על שמך אבל נהג אחר לקח את הרכב באותו זמן – אתה יכול לשלוח את הפרטים של הנהג בפועל, ואז הדו"ח יועבר אליו. חשוב לעשות זאת בזמן ולא למרוח את הזמן כמו צלחת חומוס באבו שוקרי.

2. התמרור היה מוסתר באיזה עץ זית עתיק? הסתרה וטענות שילוט לקוי

פעמים רבות בירושלים השילוט של נתיבים ציבוריים ברור כמו שלט "אסור להיכנס" באמצע הכביש 443. אם אתה בטוח שלא ראית שילוט ברור או אם הוא היה מוסתר על ידי גורמים טבעיים, תצלם מיד ובאיכות טובה, ותתעד את המחדל (ואולי גם את השווארמייה המקומית הסמוכה).

3. בקשה לחסד מהעירייה ("נשבע לכם שזו הפעם האחרונה")

כן, מסתבר שלפעמים העירייה עשויה לגלות גמישות מסוימת, במיוחד אם זו עבירה ראשונה. לא יזיק לשלוח בקשה מנוסחת היטב, מצחיקה או נחמדה, שתהיה מלאה בהומור ירושלמי מקומי כמו "זה קרה בדיוק ששמעתי את התוכנית של זוהר ישראל בגלי ישראל ולא שמתי לב בכלל". זה יעזור להפוך אותך לאנושי קצת יותר מול הבירוקרטיה הקרירה.

שאלות נפוצות של נהגים שנתפסו בנת"צ בירושלים (והתשובות שבאמת מעניינות אותך)

  • תוך כמה זמן צריך להגיש ערעור על הדו"ח? עד 30 יום מיום קבלת הדו"ח. לא כדאי לחכות עד לדקה ה-29 כי זה תמיד מסתיים רע.
  • האם יש סיכוי אמיתי שיבטלו לי את הדו"ח? אם יש עילה מוצדקת וטיעון הגיוני או טעות ברורה של העירייה – בהחלט כן!
  • העונש עבור שימוש בנתיב ציבורי בירושלים הוא גבוה יותר? לא בדיוק, הקנס עומד על 500 ₪, כמו ברוב הערים בישראל.
  • האם אפשר להמיר את הקנס באזהרה? כן, אם זו עבירה ראשונה, ויש לך עבר נקי מאוד – שווה לנסות.
  • האם עורך דין יכול לעזור? אפשרי, אבל בשביל דו"ח בנתיב ציבורי בדרך כלל לא צריך לקרוא לכוחות מיוחדים.

והעיקר, איך מונעים את זה בפעם הבאה (לפני שאתה מממן מחדש את עיריית ירושלים)?

נתיבי תחבורה ציבורית בירושלים מופיעים ממש כמו פטריות אחרי הגשם. כדי להימנע מדוחות כאלה בעתיד, נסה להיעזר באפליקציות ניווט עדכניות ומעודכנות, תתבונן בשילוט טוב טוב, ובעיקר – הימנע ממצבי לחץ כמו "מאחר לחומוס פינתי לפני שסוגרים".

טיפ קטן לסיום: חיוך וציניות תמיד מנצחים (גם כשהעירייה משחקת אותה קשוחה)

דו"ח נת"צ זה לא סוף העולם. הוא לא ממש נעים, נכון. אבל אם מגיע לך לערער ואתה חושב שיש סיכוי – לך על זה. בסיכומו של דבר, כולנו בני אדם. וכן, אפילו הפקידים של העירייה בירושלים מעדיפים להעלות חיוך או שניים מאשר לראות עוד מכתב כועס מבחור עצבני עם ג'יפון סקודה. שמור על השפיות, סע בזהירות, וזכור: כביש הוא לא מסלול מרוץ, אלא אם כן מדובר במרוץ לקנפה הטובה בעיר העתיקה (ואז, אוי, כמה אתה חייב לעצמך למהר).

כתוב/כתבי תגובה