כמה סיגריות אתה באמת יכול לדחוף למזוודה בלי להסתבך עם המכס?
טוב, בואו נחסוך את הדרמה – כולנו עברנו את זה: חזרת מחו"ל, העמסת בושם לאחות, שוקולד לאמא ובקבוק ויסקי לאבא. עכשיו, רגע לפני שאתה עולה למטוס בחזרה, העיניים שלך ננעצות במארז סיגריות של 10 חפיסות, שנמכר בדייל פרי במחיר של שקית במבה בשוק מקומי. המחשבות חולפות במהירות במוחך: "כמה מותר בכלל להכניס לארץ?", "האם מישהו בכלל יבדוק?", "האם שווה לי להעמיס עוד מארז או שאני הולך להיתקע עם מכס מעצבן ושוטר זועף?!"
1. חוק ה-200 (או: האם מישהו באמת סופר לך את הסיגריות?!)
אוקיי אנשים, נתחיל מהשורה התחתונה:
- החוק הישראלי מגביל אותך להכנסת עד 200 סיגריות לארץ (או בקיצור: 10 חפיסות של 20 יחידות כל אחת).
- יש לך קופסאות סיגרים קטנים וסיגרילות? ברכותיי, סה"כ מותר לך עד 250 גרם מכל האושר הטבקיסטי הזה.
- והטבק לגלגול? הסיפור זהה – 250 גרם בלבד. (כן, אני יודע שזה אומר שלא באמת תחזיק מעמד עד הפעם הבאה שתעבור בדיוטי…)
אגב, פלאשים של מצלמות נסתרות וקציני מכס כועסים עם חולצות "I ❤️ מיסים" – זה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים על ראשנו. אז, הבנת? אסור יותר מ-200. אל תתחכם איתם, הם יודעים לספור ואתה לא רוצה להיות זה שיפתח את התיק שלו מול כולם.
שאלות דחופות לסיגריסט שלא הזניק בזמנו את גוגל:
- ש: ואם במקרה הבאתי יותר, מה לעשות?
ת: להצהיר מראש. בדרך כלל ישלמו מכס, אבל לפחות לא תאבד את כבודך מול כל תור המזוודות. - ש: ומה יקרה אם לא אצהיר?
ת: קנס ענקי, מבוכה ציבורית (בהצלחה להסביר את זה בפיצול המשפחתי), ובזבוז זמן יקר. לא מומלץ. - ש: מתקשרים לרשות המסים לשאול שאלות כאלה?
ת: אפשר, לרשויות בדרך-כלל יש שירות לקוחות נחמד. רק אולי לא תזדהה מראש.
2. האם יש לך בכלל מספיק חברים לסיגריות האלה?
לפני שאתה מתעקש לעקם את הכללים, עומדת כאן שאלת זהב נוספת: 200 סיגריות? אתה באמת צריך יותר מזה? כמה חברים מעשנים יש לך לעזאזל? ואם יש לך כבר כל כך הרבה חברים מעשנים שהחלטת לשבור חוק בשביל זה, אולי הגיע הזמן לחפש חברים חדשים.
פינת השאלות המציקות של החבר הלא-מעשן שלך:
- ש: אבל, הסיגריות זולות שם – למה לא להביא עוד מארז או שניים?
ת: כן, הן זולות, אבל גם חדרי החקירות של המכס הם בחינם. - ש: ואם כל המשפחה מעשנת? מה, לכל בן משפחה מגיע 200?
ת: נכון, כל נוסע מעל גיל 18 זכאי להכניס את הכמות הזאת בנפרד. זו כנראה הסיבה הכי טובה לקחת את הסבתא איתך. (רק וודא שהיא בת 18+ בבקשה).
3. הקונספירציה הגדולה: למה דווקא 200 סיגריות?
בוא נהיה כנים לרגע – מי האיש הזה, בשחור-לבן, שהחליט בדיוק ש-200 סיגריות זו הכמות המושלמת להברחה הלגיטימית של האדם הסביר? למה לא 190 או 210? ובכן, כנראה שהמיסוי על סיגריות זו הדרך של הממשלה להכריח אותך לשלם על ההרגלים הרעים שלך. הם יודעים את זה, ואתה יודע את זה, והצחוק היחיד שנשאר פה הוא צחוקם של אנשי המכס.
4. יצאת פראייר בדיוטי-פרי: טיפים מועילים למבריח המתחיל
- בדוק מראש את הכמויות המותרות באתר רשות המסים (כי מסתבר שהם מאוד אוהבים לשנות את המספרים מדי פעם).
- טס עם חבר או קרוב משפחה? שתף איתו את השלל ותכפילו כמויות (שזה חוקי לחלוטין).
- ודא שהדיוטי-פרי של אותה מדינה הוא באמת המקום הכי זול. לפעמים יהיה חנות פינתית בעיר זרה עם מחירים אפילו יותר טובים. רק אל תשכח לקחת איתך את הקבלה להצהרות במכס.
5. ומה אם אני מתבלבל? יהיה להם אכפת אם בטעות אני חורג?
החדשות הטובות הן שאם אתה חריג טיפה (נגיד, קופסה נוספת אחת) – אף אחד לא זורק אותך לכלא בעוון סחר מוגזם בטבק. אבל אל תבנה על זה. הם אולי נחמדים לפעמים, אבל למה לבדוק את הגבולות שלהם דווקא ב-2 בלילה אחרי טיסת לואו-קוסט מבלגרד?
6. הסוף כבר כאן – ומה למדנו?
בשורה התחתונה ידידי המעשנים, המסקנות שלנו פשוטות ביותר:
- מותר 200 סיגריות לנוסע.
- אם אתה חייב יותר – שלם מכס או קח איתך את כל המשפחה.
- שלטונות המכס אולי לא יכולים לדבר איתך על הכמויות המדויקות שאפשר "להעלים", אבל לשכן העצבני שאתה מת להטריל בהחלט יש את המספר של המכס…
- ובעיקר תזכור: לפעמים עדיף להסתפק בקצת פחות ולא להסתבך בכלל.
אז יאללה, סע בזהירות, תבלו בדיוטי, וספרו לסבתא שרק בגללה יש במזוודה יותר מדי חפיסות מהמבצע. ורק אל תשכחו – תעשן פחות, תחייך יותר, ותהיו נחמדים לאנשי המכס. מי יודע, אולי בסוף אתם עוד תלמדו לחזור על 200 סיגריות בדיוק.