אחרי החופה והפרידה: מה באמת עושים עם הכתובה?
אז התאהבתם, חייכתם, התחתנתם, חתמתם על כתובה וחשבתם שזה לנצח. ואז יום אחד קמתם, הבנתם שהסוף הגיע, וגיליתם שנוסף לכם למסע החיים פיסת נייר ארכאית עם התחייבות לסכומים שבחיים לא היה לכם מושג איך תשלמו. עכשיו, אחרי הגירושין והתעודות המשתנות, נשארה השאלה הכי הזויה, הכי מוזרה והכי מסקרנת שיכולתם לשאול את עצמכם: "לעזאזל, מה עושים עכשיו עם הכתובה?!"
רגע, עצרו הכל – אפשר להחזיר את הכתובה לחנות?
מצטערים לבשר שלא, ושום רשת פיצוציות או חנות כלי כתיבה לא תסכים להחליף לכם את הפיסת נייד העתיקה הזאת. וליתר דיוק, אין גם מערך החזרה לרבנות שתבטל את ההתחייבות. חדשות טובות? לא באמת צריך לשלם את הסכומים המופקעים שמתועדים עליה. זו יותר התחייבות סמלית מאשר צ'ק מזומן. אז בלי פאניקה (לפחות בינתיים).
4 רעיונות מפתיעים ומצחיקים לשימוש מחודש בכתובה שלכם
1. הפכו אותה ליצירת אומנות קיר
אולי זה נשמע קצת מוזר, אבל למה לא להפוך את המסמך ההיסטורי לפריט דקורטיבי לבית החדש הרווקי שלכם? מוסיפים עליו כמה קשקושים מודרניים, קצת צבעי אקריליק, מסגרת סוערת ו…הופ! קיבלתם יצירת פופ-ארט צינית מושלמת לסלון. גם אמירה אומנותית וגם שיעור לחיים.
2. השתמשו בה כאביזר דייטים מעניין
רוצים לבדוק האם הצד השני שלכם חוש הומור מפותח? הוציאו את הכתובה בדייט שני ושאלו בקול אגבי: "את רוצה אולי לקרוא את התנאים הקודמים שלי?" מבטיחים לכם שזו דרך נפלאה לברור את אלו שיפרצו בצחוק מול אלה שיברחו בזריזות. win-win אמיתי!
3. שמרו אותה לטקס מעבר חגיגי עם חברים
ארגנו ערב עם חברים וחברות גרושים וערכו טקס סמלי של "יציאה לחופש". אפשר להבעיר גריל ומרשמלו, להשמיע מוזיקה, ולסיים בטקס חגיגי של בעירת הכתובה. נשמע הזוי? לחלוטין, אבל לכולנו מגיע להתגלגל מצחוק מדי פעם. רק שימו לב, זה לא טקס זעם, זה טקס של התחלות חדשות!
4. לגלגל איתה סושי (לא באמת, תירגעו)
ברור שזה בצחוק, ובבקשה אל תנסו את זה בבית. אבל המטרה היא להמחיש את האבסורד של לקחת ברצינות יתר פיסת נייר מנוסחת בארמית מימי הביניים. המסר פה הוא שהכתובה אמנם רלוונטית לפי ההלכה, אבל מבחינה פונקציונלית ואמיתית, זו לא בדיוק תעודת אחריות לתנור או חוזה סלולר.
אז רגע ברצינות, מה מעמדה החוקי של הכתובה לאחר הגירושין?
קצת עסק רציני יותר לשנייה וחצי: מבחינה הלכתית-משפטית, הכתובה אכן מחייבת במקרים מאוד ספציפיים. עם זאת, ברוב הפעמים שבני הזוג מתגרשים, נהוג להסדיר את העניינים הפיננסיים בהסכם גירושין בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, שם הכתובה נחשבת כחלק ממכלול ההסכמות ונדירה ההתעקשות הספציפית על עמידה בתנאים שנכתבו.
בקיצור, לא להיכנס ללחץ ולרוץ להלוואה בנקאית.
שאלות מסקרנות שאתם בטח שואלים את עצמכם (וגם תשובות כמובן):
- יש חובה להחזיר את הכתובה לבית הדין? ממש לא. אפשר לשמור אותה באלבום לצד זיכרונות נוספים או להיפטר ממנה באופן יצירתי.
- האם הכתובה תשלח אלי תזכורות חוב לטלפון? לא. פיסת נייר ארכאית לא יודעת לשלוח הודעות SMS, תירגעו.
- אז למען השם, לאן אני זורק את הכתובה הישנה? בדיוק כמו כל נייר, אתם יכולים למחזר, לתרום למוזיאון או לעשות ממנה טיסה סימבולית אל סל המחזור. יסורי מצפון? לא נחוצים.
- כתובה שנשרפה בטעות, זו עבירה דתית? לא, זו פשוט פאשלה קטנה כמו כל דבר בחיים. אף אחד לא יבוא לעצור אתכם.
- אפשר לדרוש מבני הזוג לשעבר את הכסף שמצוין בכתובה? טכנית, לפעמים כן; מעשית, נדיר ומורכב, וכמעט תמיד חלק ממשא ומתן על טובין משותפים. בקיצור, לא לבנות על זה דירה במרכז תל אביב.
אז מה המסר הלוהט שלנו לסיכום?
בשורה התחתונה, כתובה היא פיסת היסטוריה משונה, מצחיקה לפעמים וכמעט תמיד ארכאית ומבלבלת. אין צודק או לא צודק בשאלה מה בדיוק לעשות איתה, אבל אם כבר הגעתם לפה, סימן שאתם לא לוקחים את החיים קשה מדי. אז קחו נשימה עמוקה, צחקו על מה שהיה, הסתכלו קדימה, וכמו שאומר המשפט העתיק (שבטח רשום באיזו כתובה): "והכל יהיה בסדר בסוף, ואם זה לא בסדר, זה עדיין לא הסוף."