מה ההבדל בין כתובה ספרדית לאשכנזית באמת

ספרדים, אשכנזים והכתובה שביניהם: למה בכלל הם צריכים טופס אחר לחתונה?

אז הנה לכם מצב שאתם בטח מכירים: אתם באירוע, דודה מירי מתחילה לקטר על הסלטים ועושה לכם "נו" עם המרפק שהיא מצאה את החתן המושלם. הכל טוב ויפה עד שהרב שולף את הכתובה, ולפתע מתפתח דיון סוער מסביב לשולחן: למה הכתובה של הספרדים נראית ככה ושל האשכנזים אחרת לגמרי? מה, יש באמת הבדל? זו המצאה או שיש פה משהו עמוק ומהותי? לפני שחוזרים לרחבה עם הבורקס ביד, בואו נעשה סדר ונבין אחת ולתמיד.

הכתובה – הסכם אהבה או טופס טכני של קופת חולים?

כן, זו שאלה קשה. הכתובה בעצם מדברת על מחויבויות הבעל לאישה, אבל אצל הספרדים והאשכנזים, אפילו ההתחייבויות האלה נראות אחרת. בזמן שכתובות ספרדיות יכולות לכלול ניסוחים רומנטיים מפוארים ופיוטיים של ממש ("כדת משה וישראל" עם תבליני סוכר וקינמון פיוטיים) הכתובות האשכנזיות נוטות להיות חדות, ממוקדות ועם מעט יותר משפטי "תכל'ס" בסגנון "אחי, זו החובה שלך לבת זוגך".

נתחיל מהעיצוב, כי בכל זאת, "אוכלים" גם העיניים, לא?

ראשית, אם פעם במקרה ראיתם כתובה ספרדית ועצרתם רגע למסגר, כנראה נתקלתם באומנות עשירה ובשלל איורים עדינים וצבעוניים – עם שושנים, יונים ומסגרת מוזהבת. אצל האשכנזים? בדרך כלל מינימליזם קלאסי, עד כדי כך שלפעמים אתם חושבים שקיבלו שובר-מתנה מרשת איקאה ("מה הבעיה? זה לבן, נקי, וזה מנהג קלאסי מדורי דורות!").

3 הבדלים מרכזיים שאיש לא סיפר לך קודם (מספר 2 יפתיע אתכם!)

1. מה, זה כסף אמיתי שם בכתובה?

אצל אשכנזים הכתובה לרוב מציינת סכום נמוך יחסית וסמלי (פעם 200 זוז, היום אולי כמה עשרות אלפי שקלים). הספרדים מפציצים עם סכומים אסטרונומיים של מיליוני שקלים והתלחשויות של "אחי, בדקת את המזומנים בארנק לפני שחתמת?" – אבל אל תילחצו, זה בעיקר עניין סמלי. אף אחת לא באמת מחכה בסתר יום אחרי החתונה למזומן (ובינינו, השאלה החשובה היא מי ישלם על האולם?).

2. שפה – עברית, ארמית או מיקס מושלם של הכל?

כתובות ספרדיות בדרך כלל כוללות טקסט בעברית יפהפייה, עם מעט ארמית לתבלון. אשכנזים מעדיפים לרוב להשאיר את הקלאסיקה הארמית, ולא מוותרים עליה ("למה להסתבך עם עברית אם אפשר לסבך את כולם בארמית?").

3. התחייבויות והבטחות – מי הבעל הכי מחויב בגלקסיה?

כאן מגיע אולי ההבדל הכי משמעותי: כתובות ספרדיות כוללות לעיתים נוסחים מיוחדים עם תוספות רומנטיות וספציפיות כמו "ולא יישא ולא יישאנה, ואם עשה כך וכך…" – הדגשת המחויבות הזוגית ופירוט מה יקרה במקרה של "הפרה" (בקיצור: נסה להתחכם אולי, ותקבל בראש). לעומת זאת, אשכנזים דוגלים בנוסח אחיד וברור, בלי סעיפים נוספים ("יש לך מספיק להתחייב, חביבי").

אז מי צודק? אשכנזים, ספרדים או בעצם שניהם טועים במצב שוויון מושלם?

בואו נהיה כנים: אין כאן תשובה חד חד-משמעית. שני סוגי הכתובה מכילים בעצם אותה התחייבות דתית ומוסרית, אבל בדרך קצת אחרת. הכתובה בעיקר מסמלת מחויבות, אחריות ודאגה לבן או לבת הזוג– ואולי מה שחשוב באמת זה שתדעו מה התחייבתם.

ואם לסבתא שלכם יש תלונות ("נו, למה הכתובה הזאת של החתונה שלך לא כמו שלי ושל סבא?"), תמיד תוכלו להגיד לה שהיום מה שחשוב הוא ההתאמה לחתן ולכלה – ובסוף, מה שחשוב באמת זו הזוגיות, החתונה המטורפת, הצחוק והשמחה.

שאלות ששאלתם את עצמכם אבל התביישתם לשאול בקול רם

• רגע, זה כמו חוזה חתום בבית משפט? בערך. הכתובה מוכרת על פי הדין העברי ומחייבת הלכתית, ולא תמיד משפטית אזרחית.
• אם החתן לא רוצה לחתום, מה עושים? פשוט מאוד, החופה לא תתקיים. ובלי פאניקה – תכין תירוצים טובים לדודה.
• האם הכתובה משמרת את זכויות האישה? בהחלט, כל העניין הזה נועד לדאוג לזכויות הכלה, שהבעל יטפל וידאג בכבוד.
• אם מתגרשים, באמת משלמים?! כן, הכתובה יכולה להיות מופעלת אם החתן מפר את התחייבותו (ובינינו, לפעמים זה לא רק איום סרק).
• למה book בפייסבוק לא נחשב לחתימת כתובה? בחייך, אנחנו רציניים כאן. מסמך זה מסמך!

ובתכל'ס, מה זה משנה?

ולבסוף, האמת המרה: רוב האנשים אף פעם לא יקראו את הכתובה עד הסוף בצורה מסודרת, ובטח אף אחד לא יזכור על כמה זוזים התחייב החתן (חוץ מחמותך, שכבסיס לבורקס היא רושמת הערות). אולי זה בעצם מה שיפה בזה: מעבר למחויביות ולדיונים – כתובה היא קודם כל עוד מסורת צבעונית ויפה שהופכת את יום החתונה למה שהוא. פשוט חגיגה של אהבה.