מה באמת קורה מאחורי הקלעים של ארגוני סיוע כספי – ולמה זה צריך לעניין אותך?
חשבתם פעם מי מתפעל את "הקסם" הזה של הארגונים שנותנים עזרה כספית למעוטי יכולת? ברור, כולם מכירים את הפרסומות העצובות האלה, שמנגנות לנו על המצפון, אבל מה באמת קורה בזירת העמותות והאגודות שתורמות כסף? (ולא, אני לא מתכוון לתמונות ילדים עצובים שמופיעות לכם ביוטיוב ומזכירות לכם לתרום ח"י שקלים בחודש). מתחת לפני השטח, הגופים הללו פועלים בעולם מרתק ומפתיע, מלא בדילמות, טכנולוגיות הזויות וסיפורים מעניינים במיוחד. מוכנים לצלול פנימה?
טכנולוגיה ועזרה כספית – חברים טובים או אויבים לנצח?
תראו, כשמדברים על ארגוני סיוע כספי, לרוב חושבים על מתנדבים נחמדים שמחלקים קערות מרק או חבילות שי לקראת החגים. אבל האמת היא, שכיום יותר ויותר ארגוני סיוע עוברים מהפכה טכנולוגית שאפילו אילון מאסק היה גאה בה. כן, שמעתם נכון, מעכשיו כשרוצים לעזור לאנשים – עושים את זה עם אלגוריתמים ובינה מלאכותית.
4 דרכים יצירתיות שבהן הטכנולוגיה הגיעה לחילוץ כלכלי:
- בינה מלאכותית לזהות מעוטי יכולת? מסתבר שכן. יש היום מערכות שמתבססות על מקורות מידע מגוונים שיכולות "לנבא" מי באמת זקוק לעזרה. (תארו לעצמכם את סירי אומרת לכם: "נראה שאתה זקוק ל-500 שקל, איך אפשר לעזור?")
- מטבעות דיגיטליים לעזרה ישירה: ארגונים מסוימים נותנים לאוכלוסיות מוחלשות גישה למטבעות קריפטו בתור תמיכה פיננסית ישירה. כן, כל מי שצחק עליכם כשניסיתם להסביר מה זה ביטקוין – הנה הנקמה המתוקה שלכם.
- הענן מגיע להציל: כן, אפילו "מחשוב ענן" נכנס לתמונה. משתמשים בו כדי למפות אוכלוסיות וליצור קשר מהיר בין תורמים לנזקקים. ואם אתם מדמיינים ענן אמיתי שפשוט מפזר כסף ברחוב – אז לא, אנחנו עוד לא שם.
- רובוטים בשטח? אולי עוד מוקדם לראות רובוטים מחלקים שטרות ברחוב, אבל בהחלט קיימים כבר כלים טכנולוגיים אוטומטיים לזיהוי צרכים דחופים של אנשים, המבוססים על סנסורים ואפליקציות חכמות. טמפרטורה בבית נמוכה מהרגיל? אלגוריתם אוהב-אדם כבר ידאג שמישהו יבוא לסייע.
"אבל – רגע, הטכנולוגיה הזו באמת עובדת?" או: איך לא ליפול במלכודת הרובוט הנדיב מדי
ובכן, אף על פי שזה נשמע מבטיח, לא הכל ורוד בעולם התוכנות והרובוטים הנדיבים. כולנו מכירים את הרגעים האלה שבהם האוטומציה "מתלהבת מדי". ולפעמים בינה מלאכותית טועה, בדיוק כמו אצל נהג-המונית ש״הווייז״ שלו זורק אותו לסמטה בלי יציאה. אז מה הקשיים העיקריים שטכנולוגיית התמיכה עלולה לגרום?
- חדירה לפרטיות: לא בטוח שכל אדם במצוקה רוצה שמידע אישי שלו יוזן למערכת אוטומטית שאומרת לו מה הוא צריך. לא כל אחד אוהב לשמוע ש"המערכת זיהתה שחשבון הבנק שלך נראה רע כמו פיצה מתחנת דלק בשלוש לפנות בוקר."
- הסתמכות-יתר על אלגוריתמים: ישנה סכנה שהגופים יסתכלו רק על "מספרים קרים" ויתעלמו מגורמי אנוש ואינטואיציה, שפעמים רבות חשובים לא פחות מכסף.
- פער טכנולוגי: אוכלוסיות רבות הן חסרות גישה לאינטרנט או לאמצעי טכנולוגיה מודרניים. ואם ארגון מחליט להיות "דיגיטלי מדי", הוא עלול להשאיר מאחור את מי שממש זקוק לעזרתו.
מי אלה האנשים המשונים שמושכים בחוטים האלה? (רמז: הם לא רק סבתות עם לב זהב)
מה שמוביל אותנו לדבר הבא – מי בכלל מתעניין בכל זה? מי האנשים שמאחורי הארגונים האלה, שמקבלים החלטות על מי צריך סיוע ומי לא? תתפלאו: לא מדובר רק במתנדבים חרוצים ומקסימים, אלא גם במפתחים צעירים, חדשניים ואפילו קצת משוגעים לדבר – כאלה שחולמים לשנות דברים, אפילו בלי תגמול אמיתי. ואם תשאלו אותי – הם לגמרי גיבורים של עידן המחשבים.
רגע לפני שהאלגוריתם נותן לכם תרומה לחג – שאלות תשובות שכל אחד שואל את עצמו בשקט:
- האם באמת אפשר לסמוך על בינה מלאכותית בהחלטות על סיוע חברתי?
כן, אבל עם מידה בריאה של זהירות והתייחסות אנושית לצד הטכני. עדיין מומלץ לשמור אדם בתפקיד קובע ההחלטה. - האם טכנולוגיה מורידה תרומות?
ההיפך הוא הנכון. יותר אמצעים טכנולוגיים = יותר תורמים = יותר סיוע. - האם נזכה לראות יום אחד רובוטים מחלקים כסף?
רובוטים-כספומטים כבר יש, אבל רובוטים שממש מחליטים למי מגיע, זה עדיין עתיד רחוק. (וטוב שכך). - איך טכנולוגיה עוזרת להילחם בהונאות של תרומות?
עם מערכות מתוחכמות לזיהוי פעילות חריגה, בדיקות אוטומטיות והצלבות מידע מיידיות.
אז מה למדנו – ולמה זה חשוב בכלל?!
תראו, ארגוני סיוע כספי הם לא רק מתנדבים, מודעות וצדקה בחגים. הם עולם שלם שבו טכנולוגיה, חדשנות ודילמות אתיות מתערבבות זו בזו כמעט כמו תל אביב בצהריים. בפעם הבאה שתראו מודעה שקוראת לכם לתרום – תדעו שהכסף שלכם אולי מגיע לנזקקים בעזרת רובוט מבולבל קצת. וזה, כבר משהו ששווה לקרוא עליו – עד הסוף.