עזבו הכל ובואו נבנה חוות בודדים: מדריך הישרדות למכורי הטכנולוגיה
1. מדוע שתוותרו על הנספרסו וה-WIFI כדי לחיות לבד באמצע כלום?
אלוהים אדירים, פתאום באמצע החיים קמת בבוקר והחלטת שנמאס לך לנהל שיחות קטנות ליד קולר המים בעבודה, לגלול אינסוף סטוריז ולשמוע את השכן מתווכח עם אשתו אם לקחת את בן הכלב לווטרינר או לא?
הגיע הזמן להגשים חלום עקשן ומעט הזוי: להקים חוות בודדים באמצע המדבר. כן, כן, שמעת נכון. בלי שופינג, בלי וולט, וגרוע מהכל – בלי קליטת 5G זמינה לכל דורש. האם החיים הללו מתאימים עבורך? בוא ונחשב מסלול מחדש (טוב, לא עד כדי ניווט, זו כבר בקשה מוגזמת).
2. מהם 4 הדברים שכדאי לדעת לפני שאתה אורז תרמיל וטרקטורון?
- האם בדקת מול אמא טבע שהיא מוכנה לקבל אותך? מדבריות, רוחות, נחשים ועקרבים – לא בדיוק יעד ראשון באפליקציית התיירות הקרובה, נכון?
- מותר בכלל להקים חווה איפה שמתחשק לך? עצור את הסוסים (תרתי משמע), להקים חוות בודדים דורש אישורים ממגוון גורמים רשמיים. אתם הרי לא רוצים לראות בכל יום את פקח רשות הטבע והגנים דופק לכם בדלת ושותה לכם את כל הקפה.
- האם אתה יכול להיפרד מפייסבוק ונטפליקס ליותר מיומיים? זה אולי נשמע מצחיק, אבל הגמילה מהעולם המחובר יכולה לגרום לסימפטומים מעניינים – מחשבות עמוקות מדי, שלווה פנימית חשודה ואפילו לתקשורת אמתית פנים מול פנים עם בני אדם. מפחיד, הא?
- האם התחביבים שלך מסתכמים רק בלהדליק מנגל ביום העצמאות? כי בחוות בודדים תצטרך לגדל לפחות שני סוגי ירקות, שלוש תרנגולות ואולי כמה כבשים. השליטה שלך במדעי המנגל לא תספיק כנראה. אז כדאי שתתחיל ללמוד איך מטפלים בגזרים ובוגר חמניות.
3. חוות בודדים ב-5 צעדים פשוטים (פחות או יותר):
צעד ראשון: בחר את הנקודה הכי רחוקה מהציביליזציה (אבל תגיד לווייז)
בחרו אתר שיספק לכם פרטיות, מרחב ובעיקר "וואו" בכל בוקר מחדש. רק אל תשכחו לשלוח לאמא מיקום, שתדע איפה לחפש במקרה הצורך (אתם הרי לא רוצים חיפושים באוויר בניצוח דורון אלמוג, נכון?).
צעד שני: השג מימון מספיק בלי לשדוד בנק (עדיף)
חוץ מהחסכונות האישיים, ישנם מענקים והלוואות מדינה לפרויקטים של התיישבות של נשים וגברים אמיצים כמוכם. אז כן, זה בהחלט אפשרי! רמז קטן: תבואו מוכנים לפגישות בבנק, חליפות לא נחוצות אבל יש מצב שמכנסיים בלי קרעים יעזרו.
צעד שלישי: יוצקים יסודות (לא, זה לא פרויקט של איקאה)
הקמת תשתיות למים, חשמל ואינטרנט היא לא בדיוק משחק ילדים, אולי משחק לבונים. תצטרכו לבדוק אופציות כמו אנרגיה סולרית, באר מים ופלטפורמה לוויינית לאינטרנט. אגב, אם הבאר לא תספיק, תחשבו על אמבט ספוג מדי פעם.
צעד רביעי: החיות מגיעות (והן לא יודעות על המשלוחים מוולט)
תרנגולות, עזים ואולי כמה אלפקות שיהיו פוטוגניות באינסטגרם (אם האינטרנט עובד…) שיהיו השותפות/שותפים שלכם במסע. נא להיערך נפשית, הן לא ישתתפו בעלות הסופרמרקט ונשבעות שהן פחות מועילות ממה שהן נראות בטיקטוק.
צעד חמישי ואחרון: קבלו בדידות בריאה ומשודרגת (כולל חברים חדשים)
אנשים סקרנים יעצרו לפעמים לבדוק מי משוגע מספיק לעזוב הכל ולהגיע למדבר. אל תשכח להציע להם קפה קצת שרוף ולשבת לשמוע סיפור ארוך על איך ייבשת את הנענע השבוע. מי יודע, אולי אפילו יישארו לעזור.
4. שאלות מוזרות (אבל הכרחיות בהחלט) לפני הקמת חווה
- האם אצטרך לפתוח חשבון טיקטוק לתרנגולות שלי?
לא חובה, אבל הן עלולות להיעלב. - האם מותר להזמין פיצה עד לחווה שלי באמצע שום מקום?
אפשר לנסות, תיידע אותנו אם הצלחת. - אפשר לפתוח סניף של ארומה בחוות הבודדים?
טכנית כן, אבל אז כבר לא תהיה חוות בודדים, נכון? - האם רובוטים יכולים להחליף אותי בזה?
רובוטים אולי יכולים לחלוב עזים, אך עדיין לא למדו לשרוך נעלי עבודה כמו שצריך. - אפשר לקבל WI-FI מהיר באמצע המדבר?
אם אתה מסכים לעלות על הגג כל יום עם אנטנה ענקית וציפור נייר מזהב – בטח!
5. השורה התחתונה (זו שכל כך חיכיתם לה)
להקים חוות בודדים זו לא החלטה שלוקחים סתם ברגע של חולשה אחרי ערב שיכורים בתל אביב. מצד שני – חיים פעם אחת, לא? בהחלט יכול להיות שוויתור קל על המשלוחים, ה-WIFI התמידי והשיחה ליד מכונת האספרסו, מביא איתו קצת יותר שקט, סיפוק ותחושת "הולי וואו" בכל בוקר מחדש.
אז רגע לפני שאתה אורז תרמיל, לוקח ביס מחטיף גרנולה בריאות וצועק לעבודה ש"אולי לא אבוא מחר" – תבדוק שהכל מוכן למסע. ההתנתקות אולי מוזרה, אבל היי, טיולי גמלים מגניבים לך, נכון?