התשובה המפתיעה לשאלה האם מותר להתאמן עם שבר בצלעות

האם להתאמן עם שבר בצלעות זה רעיון מבריק או טעות שרק הגיבורים של מארוול יכולים לשרוד?

אם יצא לכם אי פעם לצפות בסצנה של סרט אקשן הוליוודי, בו הגיבור קופץ מאוטו בוער כשכמה צלעות שבורות לו, רץ מרתון תוך כדי ירי, ומסיים בחיוך כובש, אתם בטח שואלים את עצמכם: "רגע אחד, גם אני מסוגל לזה?" או אולי: "האם בכלל מומלץ לי לנסות את זה בבית?". לפני שתתחילו להרגיש שאתם מחליפים את ספיידרמן ביקום הקולנועי של מארוול, בואו נדבר על הדבר הזה באמת – אימון עם שבר בצלעות: אפשרי בכלל? ואם כן – איך עושים את זה בלי להתפרק לחתיכות?

איך בדיוק שוברים צלעות (ומה הסיכוי שזה יקרה לי)? 🤔

בואו נודה באמת, שבר בצלע הוא לא בדיוק משהו שמתכננים מראש. בדרך כלל הסיבות לשברי צלעות כוללות:

• מכות משמעותיות (אגרוף מביך בקרב קיקבוקס)
• תאונה מוזרה באופניים חשמליים (כי מי שם באמת קסדה?)
• שיעול קיצוני (כן, לפעמים התעטשות בפעם השביעית רצוף עושה נזקים)
• נפילה שלא תוכננה היטב (הופ, עוד מדרכה שלא עברה אישור תקן)

עובדת בונוס: האם ידעתם שכ-10% מהאנשים עם שברי צלעות בכלל לא יודעים שיש להם שבר? הם פשוט ממשיכים את היום שלהם בטענה ש"כואב קצת, אבל אפשר לסבול את זה".

טוב, אבל בוא תגיד רגע ברצינות: אפשר להתאמן עם שבר בצלעות או שפספסנו פה משהו?

בגדול, התשובה הטכנית היא – אולי… אבל בעדינות. חשוב להבין קודם כל את התפקיד של הצלעות: הן מספקות הגנה קריטית לאיברים הפנימיים כמו ריאות, לב ואיברים פנימיים נוספים שאנחנו די מרוצים מהם בתפקוד נורמלי. אז כן, צלע עם שבר צריכה קצת TLC (Tender Loving Care) ואולי פחות HIIT (High-Intensity Interval Training).

שימו לב: במהלך אימון אינטנסיבי מדי, השרירים סביב הצלעות יתכווצו חזק ובכאב – בערך כמו ההרגשה של לצפות בפרק האחרון של 'משחקי הכס'. וכמובן, כאב מוגזם באימון יכול להיות סימן לכך שאתם עושים טעות רצינית.

סימני אזהרה ששווה לשים לב אליהם:

• כאב עז בנשימה עמוקה
• תחושה של דוקרנים מתחת לחזה כשאתם זזים
• נפיחות פתאומית ומוזרה באזור החזה (ואני לא מדבר על שרירים שאתם מתגאים בהם)
• קשיי נשימה שלא מותירים ספק שאתם באמת לא איירון מן

אם נתקלתם באחת או יותר מהסימנים האלו, קחו הפסקה קטנה ופנו לרופא. זה הזמן הטוב ביותר להיות קצת פחות שוורצנגר וקצת יותר צ'נדלר מ"חברים".

אוקיי, אז איך עדיין אפשר להתאמן מבלי להרגיש כאילו ת'אנוס שבר לנו את כל העצמות?

אתם נחושים להמשיך? שאפו על הרוח הספורטיבית (והאגו הבריא) שלכם. אז כדי שהכול יעבור בשלום ותחזרו לאימונים מלאים מהר יותר, כדאי לנסות כמה דברים שימושיים:

• בחרו פעילות ספורטיבית בעומס נמוך: זה לא הזמן לריצות מרתון, קרוספיט או קרב היאבקות.
• קחו נשימות מבוקרות ושטחיות יותר במהלך האימון: פחות עמוקות – פחות כאבים (כן, הפעם שטחי זה דווקא טוב!).
• הסתמכו על משככי כאבים (בגבולות הסביר כמובן): אבל אל תשתמשו בהם כדי לעשות כאילו הכל בסדר.
• האזינו לגוף ברצינות רבה, ולא רק לפלייליסט של ספוטיפיי שהרכבתם לאימון. הכאב מאותת לכם איפה עובר הגבול.

5 שאלות שכל מי ששבר צלע חייב לשאול את עצמו (עם תשובות כמובן, אנחנו לא מפלצות!):

• האם פעילות אירובית מותרת?
  כן, אבל בעצימות נמוכה מאוד. עדיפות להליכה קלה או אופני כושר במצב רגוע. סמכו עליי, מרוצים ארוכים לא יסתיימו בכיף.
• ניתן להרים משקולות?
  מומלץ להימנע מהרמת משקולות שמפעילה לחץ ישיר על שרירי החזה. אפילו אם אתם ממש רוצים לעלות סלפי לאינסטגרם.
• כמה זמן החלמה מדובר פה בכלל?
  ברוב המקרים, אנחנו מדברים על החלמה של לפחות ארבעה עד שישה שבועות. כן, אני יודע, זמן ההחלמה מספיק לאוהבי סדרות לסיים לפחות עשר עונות בנטפליקס.
• אימונים חלופיים – רעיון טוב?
  בהחלט! שחייה רגועה, מיינדפולנס, יוגה קלה – נשמע צ'יל, לא? אלו חברים חדשים שלכם לחודש הקרוב.
• הכאב יסתיים מתי שהוא או שזה לנצח?
  כן, הכאב עובר ולא, הוא לא נמשך לנצח. תנו לעצמכם זמן וזה יקרה.

ועכשיו לסיכום – אז מה למדנו מכל הסיפור הזה? 🤷🏻‍♂️

בקיצור, להתאמן עם שבר בצלעות זה אפשרי, אבל באחריות מלאה ובזהירות יתרה. אל תשכחו, שגם גיבורי הסרטים מקבלים פעלולנים ורופאים מומחים לידם 24/7 – ואתם, בואו נהיה כנים רגע – כנראה קצת פחות. זכרו: זה שהאגו שלכם חסין, זה לא אומר שגם הצלעות שלכם. כבדו את הגוף שלכם, ואל תמהרו לחזור לתת בראש באימונים, כדי שלא תגיעו למצב שבו ייצא סרט המשך ל"שודדי הקאריביים" ואתם מככבים בו כהולכי-מתים.

ועכשיו, לכו תכינו לעצמכם כוס תה, שימו איזה נטפליקס, ותנו לצלע לנוח. מגיע לה, באמת!