עבירות תנועה במעברי חצייה מידע חיוני לנהגים

רק רציתי לחצות: מה באמת מסתתר מאחורי עבירות תנועה במעברי חצייה?

כן כן, כולנו מכירים את המצב הזה. עמדתם בניגוד הזה ברמזור, הסתכלתם ימינה ושמאלה כמו צבי מבולבל, החלטתם ללכת – ואז פתאום נשמע הצפצוף המרגיז של הנהג בשדרוג לא ברור, שחליט שהרי ברור שהכביש הוא שלו מלידה. או שאולי אתם אלה שמאחורי ההגה, עם הרגל קצת כבדה מדי על הגז (נשבעתם לעצמכם שתחזרו בתשובה) והתעלמתם בטעות מהולך הרגל שנראה מספיק אמיץ או מספיק טיפש בכדי לקפוץ לכביש בלי הודעה מוקדמת. מסתבר שאנחנו לא לבד: עבירות תנועה במעברי חצייה הן מכה מוכרת, נפוצה ובעיקר – מדהימה ביכולת שלה לסדר לנו צ'ופר "נעים" מצד המשטרה. אז מה החוק אומר באמת? והאם שווה לכם להסתכן בקנס (או גרוע יותר, בתאונה) רק כדי להגיע לעבודה שתי דקות מוקדם יותר?

אז מה בעצם אומר החוק? (ולמה לכם באמת אכפת?)

עוצרים? כן, ממש עוצרים לגמרי

ובכן, למרות מה שחלק מהנהגים חושבים, החוק די ברור (איכשהו, הפתעה!). כאשר הולך הרגל נכנס למעבר חציה, חייבים לעצור ולחכות לו עד לסיום החציה. אגב, לעצור זה באמת אומר לעצור, לא להאט, לא להנהן בראש בנימוס תוך כדי שאתה ממשיך עם מהירות מרעננת של 30 קמ"ש. לעצור זה אפס קמ"ש מוחלט, כלומר, מהירות של צב שמנמן אחרי ארוחת ערב חגיגית במיוחד.

האם נותנים זכות קדימה למי ש"רוצה לעבור"? (האם השוטר יאמין לכם שלא הבחנתם בו?)

טעות קלאסית ודי יקרה – החוק אינו דורש מכם לנבא את העתיד. כלומר, לא תצטרכו לעצור אם הולך הרגל רק עומד על שפת המדרכה ומתלבט אם לחצות או לא. אבל, וזה אבל גדול – ברגע שרגל אחת של אותו בחור אמיץ דרכה על מעבר החציה, קיבלתם רמז חד משמעי שהגיע הזמן לעצור. ההתעלמות המפורסמת של "לא שמתי לב", אגב, מזכה פחות ופחות ברחמי השוטרים, ולא משנה כמה הפרצוף שלכם יהיה חמוד ומלא תום.

3 העבירות הכי פופולריות במעברי חצייה (וכמה יעלה לכם התענוג?)

• אי מתן זכות קדימה להולך רגל שחצה: 500 ₪ + 8 נקודות חובה (כן, הנקודות המעצבנות האלה).
• עקיפה לפני מעבר חציה: 500 ₪ + 6 נקודות (גם עקיפה בלי להתחכם עכשיו).
• נהיגה במהירות המסכנת הולכי רגל במעבר חציה: זימון לבית המשפט (וכולנו יודעים כמה כיף יכול להיות שם).

מקרי קצה מגוחכים (אבל אמיתיים לגמרי)

הולך הרגל שחשב שהוא בענן (האם חייבים לעצור להולך רגל שמדבר בטלפון?)

תאמינו או לא, גם הולך הרגל הכי חללי, שמרחף לו בשיחות טלפון סופר חשובות, עדיין מוגן על ידי החוק. אפילו אם הוא לא רואה אתכם מתקרבים (בגלל שהוא עסוק בלספור כמה לייקים קיבל), עדיין תצטרכו להאט ולעצור. כן, זה מעצבן, אבל גם הרבה פחות כואב מאשר דריסה.

עברתי באור כתום, זה נחשב? (ומי בכלל המציא את האור הזה?)

האור הכתום, ידידנו ההפכפך והלא ברור, הוא לא כרטיס כניסה ישיר לתוכניות הריאליטי של הרשות השופטת. הוא דווקא נועד להזהיר אתכם – ואם אור הכתום נדלק כשאתם רחוקים, תצטרכו לעצור. כי כשמדובר במעברי חציה, המשטרה לא מתלהבת לשמוע תירוצים על "אבל היה כתום בסוף".

שאלות ותשובות שאולי לא העזתם לשאול בקול רם (אבל חד משמעית רציתם לדעת)

• מה, באמת קלטו אותי בוידאו? זה יהיה קביל בבית משפט?
  בהחלט! מדובר בריאות ממשוסעות של מצלמות מתוחכמות המסוגלות לקלוט הכל.
• ואם הולך הרגל לא נמצא בדיוק בפסים, אלא מילימטר מחוץ?
  עדיין חובה לתת לו לעבור, חבר'ה, תהיו נחמדים.
• האם אופנועים וקטנועים חייבים לעמוד בחוק הזה?
  כן, אחי היקר. כן בהחלט.
• ומה אם אני בכלל רוכב על קורקינט?
  גם אתה לא מעל החוק ולא בלתי נראה. בנוסף, הקורקינט הוא לא גלימת הארי פוטר שלך.
• האם השוטר באמת ירשום לי דו"ח גם כשהמעבר כמעט ריק מאנשים?
  אם זה היום הלא-נכון שלו (או שלך) – אתה יכול להיות בטוח שכן.

העונש האמיתי (ולא, זה לא הקנס)

שימו רגע את הציניות בצד. נהיגה לא זהירה במעבר חציה יכולה להסתיים באסון. מחיר הטעות כאן הוא לא הכסף שתשלמו לקופת המדינונת, אלא ההבנה שחיים של מישהו היו יכולים להינזק רק בגלל שהצצתם רגע בטלפון או לחצתם על הגז טיפה חזק מדי. אז בפעם הבאה שהדוושה תתחיל ללטף את כף הרגל שלכם, תחשבו טוב – האם עונש מצפוני לא יכאב לכם קצת יותר בכיס? ניצחתם הפעם, מצפון.