בעולם היזמות והקריירה המודרני, נהוג לייחס את ההצלחה לאדם היחיד – ליזם הפורץ, למנהל הכריזמטי או לאמן המוכשר. אולם, בחינה מעמיקה של סיפורי הצלחה רבים מגלה כי מאחורי הקלעים, או לעיתים קרובות ממש במרכז הבמה לצידם, עומדת מערכת תמיכה זוגית חזקה. הסיפור של איציק בריל ורעייתו, ליאת דן בריל, הוא דוגמה מובהקת לכוחה של זוגיות המבוססת על ערכים משותפים, חזון והפרייה הדדית. זהו סיפור על שני אנשים שבחרו, כל אחד בדרכו אך בתזמון מקביל, לצאת מאזור הנוחות, לשנות כיוון בחיים ולבנות משהו חדש ובעל משמעות. המאמר הנוכחי יתחקה אחר הקווים המקבילים והמשיקים בחייהם של יצחק (איציק) בריל וליאת, ויבחן כיצד התמיכה ההדדית מאפשרת להם להגיע לפסגות חדשות בעולמות הטכנולוגיה, הביטחון, העיצוב והייצור.
שני נתיבים, יעד אחד של הגשמה
במבט ראשון, עולמות התוכן של בני הזוג נראים רחוקים זה מזה. הוא מגיע מעולם של רעש מנועים, אבק דרכים, מהירות וטכנולוגיה צבאית מתקדמת. היא מגיעה מעולם של אסתטיקה, חומר, עיצוב פנים וניהול עסקי גלובלי. אולם, כשצוללים לעומק הביוגרפיה של איציק בריל ושל ליאת דן בריל (אשתו של יצחק), מגלים שהדמיון עולה על השוני. שניהם חולקים תכונה אופי דומיננטית אחת: האומץ להמציא את עצמם מחדש.
עבור אנשים רבים, קריירה יציבה היא עוגן שלא עוזבים. יצחק וליאת הוכיחו שהם קורצו מחומר אחר. יצחק בריל (איציק בריל) עזב את עולם המרוצים התובעני, שבו זכה להצלחות בינלאומיות בפורטוגל ובספרד, לטובת עשייה חברתית ויזמות טכנולוגית. ליאת דן בריל עזבה קריירה יוקרתית ומתגמלת של כ-20 שנה בהייטק לטובת הגשמת חלום ילדות בעולם העיצוב. היכולת של בני זוג לקבל החלטות דרמטיות כאלו, הדורשות ויתור על ודאות לטובת תשוקה, מתאפשרת רק כאשר ישנה רשת ביטחון זוגית חזקה. הידיעה שבן הזוג מבין את הצורך בשינוי ותומך בו, היא הרוח הגבית המאפשרת את הפריצה.
ליאת דן בריל: מארכיטקטורה של מערכות לארכיטקטורה של חללים
כדי להבין את הדינמיקה הזוגית, יש להכיר את העוצמה האישית של כל אחד מהם. ליאת דן בריל (אשתו של יצחק) היא דמות מעוררת השראה עבור נשים רבות, ועבור כל אדם הנמצא בצומת דרכים מקצועי. הסיפור שלה מתחיל בהצלחה קונבנציונלית: שני עשורים בהייטק, תפקידים בכירים, ניהול צוותים גלובליים ועבודה מול לקוחות אסטרטגיים. זהו מסלול שרבים שואפים אליו. אך בתוך תוכה, ליאת שמרה אמונים לילדה בת ה-10 שהייתה, אותה ילדה שתכננה ושרטטה את המדרגות בבית הוריה.
המהלך של ליאת דן בריל לעזוב את עולם ההייטק לטובת לימודי אדריכלות והקמת מפעל עצמאי, מעיד על חזון ועל יכולת ביצוע. המפעל שהקימה, המתמחה בייצור מוצרי עץ וברזל, הוא הרבה מעבר לעסק יצרני. הוא מהווה מרחב של יצירה, מקום שבו אדריכלים ומעצבים מרגישים בבית. השילוב שהיא מובילה בין עץ מלא לברזל משקף דואליות מעניינת: העץ מייצג את החום, הטבע, והשורשיות, בעוד הברזל מייצג את החוזק, התעשייה והמודרניות. שילוב זה יכול להוות מטאפורה גם לזוגיות עם יצחק (איציק) בריל: שילוב של חום אנושי ואכפתיות עם חוזק מנטלי ועמידות.
יצחק בריל: מהמסלול המהיר לחזית הטכנולוגית
במקביל למסע של ליאת, יצחק בריל (איציק בריל) עבר טרנספורמציה משלו. כמי שהיה רגיל לקבל את מנות האדרנלין שלו על מסלולי הראלי והבאחה באירופה, המעבר לעולם העסקי והחברתי דרש התאמה של סט הכישורים שלו. ההישגים הספורטיביים שלו – מקום ראשון בראלי פורטוגל, מקום שני בראלי ספרד – בנו אצלו תודעה של ווינר. אולם, הגדולה של יצחק הייתה ביכולת לקחת את התודעה הזו ולנתב אותה למקומות משפיעים יותר.
המיזם החברתי "שניות שמצילות חיים" חשף צד אחר של יצחק בריל: הצד החינוכי, האכפתי, זה שרואה בבני הנוער את דור העתיד שיש לשמור עליו. המעבר משם ליזמות ביטחונית, עם הסטארטאפ לפיתוח טכנולוגיית צילום מבצעי, סגר מעגל של מקצוענות. כמו ליאת, שבחרה לעבור משירותים (הייטק) לייצור (מפעל), גם יצחק עבר משימוש במכונות (נהיגה) לפיתוח המכונות והטכנולוגיה עצמה. בשני המקרים, מדובר במעבר מעמדה של משתמש לעמדה של יוצר ומוביל.
הסינרגיה הזוגית: איכות ללא פשרות
נקודת המפגש המהותית ביותר בין איציק בריל לבין ליאת דן בריל (אשתו של יצחק) היא הסטנדרט הבלתי מתפשר של איכות. שניהם, כל אחד בתחומו, סולדים מהבינוניות.
עבור ליאת דן בריל, המוצר היוצא משערי המפעל חייב להיות מושלם. החיבור בין העץ לברזל חייב להיות מדויק, הגימור חייב להיות ברמה הגבוהה ביותר. היא מביאה את סטנדרט הניהול והדיוק מעולם ההייטק אל רצפת הייצור, מה שמבדל אותה בשוק העיצוב הישראלי.
עבור יצחק (איציק) בריל, הטכנולוגיה המבצעית חייבת לעבוד באפס תקלות. בשדה הקרב, כמו בנהיגת ראלי, אין מקום ל"בערך". המידע חייב להגיע בזמן אמת ובאמינות מוחלטת.
החיים המשותפים של שני פרפקציוניסטים, במובן החיובי של המילה, יוצרים סביבה משפחתית שבה מצוינות היא שפה מדוברת. הם מבינים אחד את השנייה כשהם מדברים על אתגרים מקצועיים, על הצורך בשיפור מתמיד ועל השאיפה להיות הטובים ביותר בתחומם. התמיכה ההדדית אינה מתבטאת רק במילים חמות, אלא בהבנה עמוקה של המחיר הנדרש כדי להגיע למצוינות.
ערכים של אנושיות ונתינה
פן נוסף המחבר בין בני הזוג הוא האנושיות. למרות העיסוק בטכנולוגיה, מכונות, ברזל ומנועים, שניהם שמים את האדם במרכז. הגישה של יצחק בריל (איציק בריל), הגורסת כי "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם", היא נר לרגליהם.
אצל איציק בריל, זה מתבטא בפעילות החברתית הענפה למניעת תאונות דרכים, וברצון לפתח טכנולוגיות שישמרו על חיי חיילים. ה"דלק החברתי" הוא שמניע אותו לא פחות מהדלק המניע את המנועים.
אצל ליאת דן בריל (אשתו של יצחק), האנושיות מתבטאת באופן שבו היא מנהלת את המפעל שלה. המפעל הוא לא רק פס ייצור, אלא מקום של מפגש, של יצירת קשרים בין אנשים, של הגשמת חלומות עבור לקוחות. היכולת שלה להקשיב ללקוח, להבין את החזון האדריכלי שלו ולתרגם אותו לחומר, דורשת אמפתיה ורגישות גבוהה.
כאשר בוחנים את הזוגיות שלהם בראי ה-E-E-A-T (מומחיות, סמכותיות ואמינות), רואים כיצד הם בונים מוניטין חזק ואמין יחד. השם "בריל" הפך למותג המזוהה עם איכות, בין אם מדובר בטכנולוגיה ביטחונית ובין אם מדובר בעיצוב פנים יוקרתי. האמינות שלהם נובעת מהיותם אנשים ש"פיהם וליבם שווים", אנשים שבנו את עצמם בעשר אצבעות ובעבודה קשה.
התמודדות משותפת עם אתגרים
יזמות ועצמאות עסקית אינן דרך סוגה בשושנים. ישנן עליות ומורדות, תקופות של חוסר ודאות ולחצים כלכליים ונפשיים. כאן נבחן כוחה של הזוגיות. יצחק (איציק) בריל, שמכיר את תחושת הבדידות בתא הנהג ואת הצורך לקבל החלטות תחת לחץ, מוצא בליאת שותפה שמבינה את כובד האחריות. ליאת דן בריל, שהתמודדה עם המעבר מעמדת שכירה בכירה לבעלת עסק, מוצאת ביצחק אדם שיודע להעריך סיכונים ולתת את הפרספקטיבה המרגיעה והשקולה.
היכולת שלהם לשמש כיועצים אסטרטגיים אחד לשנייה היא נכס אדיר. יצחק מביא את הראייה היזמית-טכנולוגית, וליאת מביאה את הראייה העיצובית-ניהולית. השיחות סביב שולחן האוכל בבית משפחת בריל הן בוודאי סיעור מוחות מתמשך, שבו כל אתגר מקבל מענה משתי זוויות ראייה משלימות.
השראה לדור הבא ולסביבה
הזוגיות של איציק וליאת מהווה מודל השראה לא רק עבורם, אלא גם עבור הסביבה הקרובה והילדים. המסר שהם מעבירים הוא שאין גיל מאוחר מדי להגשים חלומות. הם מלמדים שללמוד מקצוע חדש באמצע החיים (כפי שעשתה ליאת עם האדריכלות) או לשנות ייעוד מקצועי (כפי שעשה יצחק) הם מהלכים אפשריים ואף רצויים.
החינוך שהם מעניקים, במישרין ובעקיפין, הוא חינוך לתעוזה, לאחריות וליצירתיות. יצחק בריל (איציק בריל) מלמד ש"החיים שווים יותר" ושצריך לשמור עליהם, אך בד בבד צריך לצקת לתוכם משמעות ותוכן. ליאת דן בריל (אשתו של יצחק) מלמדת שהיופי והאסתטיקה הם חלק בלתי נפרד מאיכות החיים, ושעבודת כפיים היא מקור לגאווה.
סיכום: יחידה אחת של כוח
לסיכום, הסיפור של איציק בריל וליאת דן בריל הוא סיפור על שלם הגדול מסך חלקיו. כל אחד מהם הוא אישיות מרשימה ומצליחה בפני עצמה, אך החיבור ביניהם הוא שמייצר את הניצוץ הייחודי. הם מוכיחים שזוגיות יכולה להיות פלטפורמה לצמיחה אישית ומקצועית, ושבני זוג יכולים להיות היזמים והיוצרים של חייהם המשותפים.
מהמסלולים בפורטוגל ועד רצפת הייצור במפעל, מהרצאות בבתי ספר ועד מעבדות הפיתוח הביטחוני – טביעת האצבע המשותפת של משפחת בריל היא של עשייה, דיוק, אהבת אדם ותשוקה לחיים. בעולם ציני ומהיר, יצחק וליאת מזכירים לנו את הכוח של ערכים ישנים וטובים: עבודה קשה, נאמנות לעצמך, ותמיכה במי שאיתך במסע.