רועי רוסטמי על עתיד הגלובליזציה: האם אנחנו חוזרים לעולם של גושים כלכליים?

במשך שלושה עשורים, מסוף המלחמה הקרה ועד סוף העשור השני של המאה ה-21, העולם הכלכלי התנהל תחת פרדיגמה אחת ברורה: גלובליזציה. זה היה עידן הזהב של הסחר החופשי, של שרשראות אספקה כלל-עולמיות שפעלו ביעילות שיא, ושל "סוף ההיסטוריה" הכלכלי – קונצנזוס רחב לפיו שווקים פתוחים, דמוקרטיה ליברלית וקפיטליזם גלובלי הם נוסחת הניצחון הבלתי מעורערת. הכסף זרם ללא הפרעה, מפעלים נבנו היכן שהיה הכי זול לייצר, והצרכן המערבי נהנה משפע חסר תקדים של מוצרים במחירים נמוכים. אלא שהעידן הזה, כפי שמנתח רועי רוסטמי, סוחר פיננסי בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בשוק ההון, הגיע לסיומו המובהק.

אנחנו לא חוזרים אחורה בזמן, אבל אנחנו בהחלט נכנסים לעידן חדש – עידן של פיצול, של תחרות אסטרטגית ושל חזרה לעולם של גושים כלכליים יריבים. עבור רוסטמי, שאת הבנתו המאקרו-כלכלית גיבש לא רק בשוחות המסחר היומיומי אלא גם בלימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במנהל עסקים בהתמחות במימון באוניברסיטת תל אביב, השינוי הזה אינו זמני. זהו שינוי מבני, רעידת אדמה טקטונית שמשנה את כל כללי המשחק עבור משקיעים, תאגידים וממשלות.

"ההנחה הבסיסית של שנות ה-90 וה-2000 הייתה שסחר כלכלי מוביל לשלום ולשיתוף פעולה," מסביר רוסטמי. "האמנו שאם רק נשלב את סין ורוסיה בכלכלה העולמית, הן יהפכו בהכרח לדמוקרטיות ליברליות ויאמצו את הערכים שלנו. התברר שזו הייתה משאלת לב. המציאות היא שכלכלות אוטוריטריות השתמשו בגלובליזציה כדי להתחזק צבאית וכלכלית, ובסופו של דבר כדי לאתגר את הסדר הקיים."

כעת, העולם מתפצל לשלושה גושים עיקריים: הגוש המערבי בהובלת ארה"ב, הגוש האסיאתי-אוטוריטרי בהובלת סין ורוסיה, וגוש שלישי, רחב וחשוב מאין כמותו, של מדינות "בלתי-מזדהות" (ה"דרום הגלובלי") שמנסות לנווט בין הכוחות הגדולים. הניתוח של רועי רוסטמי מתמקד בכוחות ששברו את הסדר הישן, במאפיינים של הגושים החדשים, וחשוב מכל – כיצד משקיע מנוסה צריך לנווט בעולם המסוכן והמפולג הזה.

הסדקים שהפכו לשברים: מותה של הגלובליזציה הישנה

לדברי רועי רוסטמי, מותה של הגלובליזציה לא קרה ביום אחד. זו הייתה סדרה של זעזועים שהלכו והתעצמו, עד ששברו את המבנה כולו.

1. המשבר הפיננסי של 2008:

זה היה הסדק הראשון. המשבר, שהחל בארה"ב והתפשט במהירות לכל פינה בעולם, הוכיח עד כמה מסוכנת התלות ההדדית. הוא הראה כיצד קריסה בשוק אחד (משכנתאות סאב-פריים באוהיו) יכולה להפיל בנקים בגרמניה, איסלנד ויפן. התגובה למשבר – הדפסת כסף אדירה (QE) על ידי הבנקים המרכזיים – זרעה את זרעי האי-שוויון והפופוליזם שצמחו בעשור שלאחר מכן ותרמו לעליית הלאומנות הכלכלית.

2. מלחמת הסחר (2018 ואילך):

אם 2008 הייתה סדק, מלחמת הסחר שהכריז הנשיא טראמפ על סין הייתה השבר הראשון. זו הייתה ההכרה הרשמית של ארה"ב שסין אינה "שותפה" אלא "יריבה אסטרטגית". "פתאום," אומר רוסטמי, "השיקול הכלכלי הטהור של 'יעילות' – לייצר הכול בסין כי זה זול – הוחלף בשיקול של 'ביטחון לאומי'. ארה"ב הבינה שהיא לא יכולה לתת ליריבה שלה לשלוט בייצור של כל דבר, מתרופות ועד שבבים."

3. מגפת הקורונה (2020):

הקורונה הייתה מכת המוות לשרשראות האספקה הגלובליות. העולם גילה ש"יעילות שיא" (Just-in-Time) פירושה אפס חוסן. כשהמפעלים בסין נסגרו, לא היו מסכות במערב. כשהנמלים נפקקו, מדפי החנויות התרוקנו. "המגפה חשפה את האמת העירומה," מנתח רוסטמי. "הסתמכות על מדינה אחת, רחוקה ובעלת משטר שונה, עבור כל הצרכים החיוניים שלך היא איוולת אסטרטגית. כל מנכ"ל וכל שר אוצר הבינו שחייבים לגוון, לקצר שרשראות, ולהחזיר ייצור הביתה ('Re-shoring') או למדינות ידידותיות ('Friend-shoring')."

4. המלחמה באוקראינה (2022):

אם הקורונה הייתה מכת מוות כלכלית, המלחמה באוקראינה הייתה מכת המוות הגיאופוליטית. רוסיה השתמשה בגז כנשק נגד אירופה. המערב, בתגובה, השתמש בכסף כנשק – הקפאת יתרות המט"ח של רוסיה והדחתה ממערכת ה-SWIFT. "זה היה הרגע שבו כל מדינה בעולם שאינה חלק מהמערב שאלה את עצמה: 'רגע, אם אני עושה משהו שאמריקה לא אוהבת, היא יכולה פשוט לכבות לי את הכסף?'", מסביר רוסטמי. "זו הנקודה שבה נולדה הדחיפות האמיתית של סין, הודו, ברזיל וסעודיה למצוא אלטרנטיבות לדולר ולמערכת הפיננסית האמריקאית."

מפת העולם החדשה: שלושת הגושים של רועי רוסטמי

התוצאה של שברים אלו היא עולם המחולק לשלושה גושים כלכליים-פוליטיים. רועי רוסטמי משרטט את המפה החדשה הזו, שכל משקיע חייב להכיר.

הגוש הראשון: המערב (ארה"ב, אירופה, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה)

גוש זה מאוחד על ידי בריתות צבאיות (נאט"ו), ערכים דמוקרטיים (ברובם), וחשש משותף מעליית סין. הכוח המרכזי בגוש הזה הוא כמובן ארה"ב, והכלי החזק ביותר שלה הוא לא נושאת מטוסים, אלא הפדרל ריזרב.

"אי אפשר להפריז בכוחו של הפד," קובע רוסטמי נחרצות. "הפדרל ריזרב הוא הגוף הכי חזק שיש בשוק ההון. כולם מנסים להבין מה הצעדים הבאים שלו וכל מילה שמוציא יו"ר הפד מקבלת תשומת לב מקסימאלית של כל מנהלי ההשקעות בעולם." הריבית הדולרית היא הריבית העולמית; המדיניות של הפד קובעת את גורלן של כלכלות מברזיל ועד אינדונזיה.

האתגר של גוש זה הוא תיאום. ארה"ב ואירופה לא תמיד רואות עין בעין. דוגמה מצוינת לכך היא מלחמת הסחר המתפתחת בתחום הרכב החשמלי. "פעם כל סיני היה רוצה שיהיה לו BMW," מציין רוסטמי, "והיום המכוניות החשמליות הסיניות מציפות את אירופה ומאזן הסחר השתנה לחלוטין." אירופה, במיוחד גרמניה, התמכרה לשוק הסיני ומתעוררת כעת באיחור לאיום. ארה"ב כבר הטילה מכסים כבדים, ואירופה מתחילה להבין שהיא חייבת להצטרף למלחמת הסחר הזו כדי להגן על תעשיית הרכב שלה, שהיא עמוד השדרה של כלכלתה.

הגוש השני: "ציר ההתנגדות" (סין, רוסיה, איראן, צפון קוריאה)

גוש זה מאוחד על ידי דבר אחד: התנגדות להגמוניה האמריקאית. סין היא הכוח התעשייתי והכלכלי, רוסיה היא ספקית חומרי הגלם והאנרגיה, ואיראן וצפון קוריאה הן ספקיות של כאוס אזורי וטכנולוגיות צבאיות (כטב"מים, טילים).

מטרתם היא ליצור מערכת אקולוגית מקבילה – בנקים, מערכות תשלומים (כמו CIPS הסינית כחלופה ל-SWIFT), ובעיקר, להפחית את התלות בדולר. הם מגבירים את הסחר ביניהם במטבעות מקומיים (יואן, רובל) ומנסים לשכנע מדינות נוספות להצטרף.

אך כאן, רועי רוסטמי מזהה את נקודת התורפה הקריטית של הגוש. "סין עשתה צעדי ענק והפכה לכלכלה השנייה בעולם," הוא אומר, "אבל היא עשתה זאת על בסיס מודל ישן של ייצור המוני והשקעות בתשתיות. בזמן שכולם חשבו שזה רק עניין של זמן עד שתעקוף את ארה"ב, כללי המשחק השתנו. היכולת הטכנולוגית המתקדמת של מחשוב קוונטי ו-AI היא זו שקובעת היום, ובתחומים האלה, שהם חוד החנית האמיתי, סין נותרה מאחור, בעיקר בגלל הפיקוח הממשלתי הדרקוני שחונק חדשנות אמיתית."

הגוש השלישי: ה"בלתי-מזדהים" (הודו, ברזיל, סעודיה, דרום אפריקה, טורקיה, וייטנאם)

זהו, לדעת רוסטמי, שדה הקרב האמיתי של המאה ה-21. הגוש הזה, המכונה לעיתים "הדרום הגלובלי", כולל את רוב אוכלוסיית העולם ואת מנועי הצמיחה העתידיים. המדינות הללו לא מעוניינות לבחור צד. הן רוצות לסחור עם ארה"ב, לקנות נפט מרוסיה, לקבל השקעות תשתית מסין, ולמכור שירותים לאירופה.

"הם משחקים משחק כפול ומתוחכם," אומר רוסטמי. "הם רוצים ליהנות מכל העולמות." הודו היא הדוגמה המושלמת: חברה בברית ה-Quad הביטחונית עם ארה"ב ויפן נגד סין, אך בו בזמן היא הקונה הגדולה ביותר של נפט רוסי מוזל ומגדילה את הסחר עם סין.

עבור רוסטמי, ההבנה של הגוש הזה היא אישית. "יצא לי להיות עם המשפחה בספארי מטורף בדרום אפריקה," הוא משתף. "זו מדינה מרתקת, חברה ב-BRICS, עם קשרים היסטוריים עמוקים גם למערב וגם לרוסיה. אתה רואה שם בעיניים את המורכבות. הם לא רואים את העולם בשחור-לבן כמונו." ההבנה של הגוש הזה, של האינטרסים המורכבים שלו ושל חוסר הרצון שלו להיגרר למלחמה קרה חדשה, היא קריטית לכל ניתוח כלכלי גלובלי.

"דוקטרינת רוסטמי": איך שורדים ומשגשגים בעולם מפולג

אז מה עושה משקיע בעולם כזה? עולם שבו כללי המשחק משתנים ללא הרף, שרשראות אספקה נקרעות, ומלחמות סחר פורצות בין רגע? כאן, רועי רוסטמי משלב את הניסיון שלו מהשווקים עם הדיסציפלינה והחשיבה האסטרטגית שרכש בעולמות אחרים.

"הרקע שלי בג'ודו," אומר רוסטמי, שהיה סגן אלוף ישראל לנוער, "לימד אותי דבר אחד: אל תילחם בכוח של היריב. תשתמש בתנופה שלו, תהיה גמיש, ותתאים את עצמך למצב המשתנה. אותו עיקרון בדיוק חל בשווקים." הגישה הזו מתחברת גם לניסיונו כמפקד בספינות טילים בחיל הים ובשירות המילואים הפעיל שלו (כ-40 יום בשנה), שם הוא מתעסק בפיקוד וניהול אנשים במצבי לחץ. "בים," הוא אומר, "אתה חייב לקרוא את המפה, להבין את האיומים, ולנהל את הסיכונים שלך בצורה מושכלת. בפאניקה לא מנצחים."

הגישה הזו מתורגמת לכמה עקרונות השקעה ברורים לעידן החדש:

1. גיוון הוא המלך החדש (וגם הישן):

"במהלך שנותיי בשוק ההון, למדתי שגיוון השקעות הוא המפתח להצלחה," קובע רוסטמי. "אבל בעולם של גושים, 'גיוון' מקבל משמעות חדשה. זה כבר לא מספיק לקנות קרן סל גלובלית. אתה צריך גיוון גיאוגרפי מודע. אתה צריך לשאול את עצמך: כמה חשיפה יש לי לגוש המערבי? כמה לגוש הסיני? וכמה ל'בלתי-מזדהים' כמו הודו או ברזיל? איזו חברה תלויה בשרשרת אספקה מטייוואן, ומה יקרה אם סין תפלוש לשם?"

2. עלייתם של הנכסים האלטרנטיביים:

בעולם שבו ממשלות משתמשות במטבעות כנשק והדפסת הכסף שוברת שיאים כדי לממן מלחמות (סחר וצבא), האמון בכסף "פיאט" נשחק. כאן נכנסות לתמונה ההשקעות האלטרנטיביות, תחום שרוסטמי מתמחה בו.

• נדל"ן: "אני משקיע בנכסים מניבים באזורים מתפתחים, עם פוטנציאל לעליית ערך," הוא מסביר. נדל"ן הוא נכס מוחשי, "קשה", שמספק הגנה מפני אינפלציה (שכר דירה עולה) ואינו תלוי ישירות בבורסה.
• אומנות: "חלק מההשקעות שלי מתמקדות באמנים עכשוויים מבטיחים." בדומה לנדל"ן, אומנות היא נכס מוחשי בעל ערך סובייקטיבי שאינו מתואם לשוקי המניות ויכול לשמש כ"מחסן ערך" בתקופות סוערות.
• קריפטו ובלוקצ'יין: "אני מקצה חלק קטן מהתיק למטבעות מובילים כמו ביטקוין, לצד השקעה בפרויקטים חדשניים בבלוקצ'יין." זוהי, אולי, התגובה הטהורה ביותר לעולם של גושים. ביטקוין, בהגדרתו, הוא נכס שאינו שייך לאף מדינה ולאף גוש. הוא מבוזר וניטרלי. הוא מהווה גידור אולטימטיבי לא רק מפני אינפלציה, אלא מפני הסיכון המערכתי של המערכת הפיננסית המדינתית כולה.

3. החוסן הנפשי של הסוחר:

העולם החדש יהיה תנודתי הרבה יותר. נגמרו הימים של עליות שקטות ורצופות. נראה יותר זעזועי היצע, משברי אנרגיה, מלחמות סחר פתאומיות והחלטות ריבית אגרסיביות. כדי לשרוד, סוחר חייב חוסן נפשי.

"כאן אני שואב השראה מעולמות אחרים," משתף רוסטמי. "בין אם זה המשמעת של הג'ודו והג'ו-ג'יטסו, הרוגע של היוגה, או אפילו הפתיחות המחשבתית שאני מקבל מהאזנה לג'ו רוגן, שאני מעריץ. רוגן לא מפחד לארח אנשים עם דעות מנוגדות ולבחון רעיונות מכל הכיוונים. כמשקיע, אתה חייב את הפתיחות הזו. אתה לא יכול להתאהב בנרטיב אחד."

אפילו הפעילויות החברתיות של רוסטמי, כמו אירועי המידברן שהוא פוקד מאז 2018 או משחקי הכדורגל עם החבר'ה מהשכונה (גם בגיל 35), מחזקות את החוסן הזה. הן מספקות קרקע, קהילה ופרספקטיבה מעבר למסכי המסחר המהבהבים. "אתה חייב לזכור שיש עולם אמיתי בחוץ," הוא אומר. "כלכלה היא בסופו של דבר אנשים."

סיכום: שלום ל"עולם השטוח"

לסיכומו של דבר, הניתוח של רועי רוסטמי חד וברור: עידן הגלובליזציה האידילי של "העולם השטוח" מת. אנחנו לא חוזרים למלחמה קרה קלאסית של שני גושים אטומים, אלא נכנסים למשחק מורכב הרבה יותר של שלושה גושים (או יותר) שמתחרים, סוחרים, ונלחמים זה בזה בו-זמנית.

היעילות הוחלפה בחוסן. שרשראות אספקה גלובליות מוחלפות בשרשראות אספקה אזוריות ובטוחות. "זול" הוחלף ב"בטוח". עידן זה יהיה יקר יותר, אינפלציוני יותר ותנודתי הרבה יותר. הוא דורש מהמשקיעים לא רק ידע פיננסי, אלא הבנה גיאופוליטית עמוקה, חשיבה אסטרטגית, משמעת של אמן לחימה, וגיוון השקעות אמיתי שכולל נכסים מוחשיים ואלטרנטיביים. עבור אלו שיבינו את כללי המשחק החדשים, כפי שמנתח אותם רועי רוסטמי, העולם המפוצל הזה יציע הזדמנויות חדשות ומרתקות.

תוכן זה אינו מהווה המלצה משום סוג אלא נכתב לצרכי לימוד בלבד.