סגרו לי את החשבון טיקטוק – כך החזרתי אותו

סגרו לי את החשבון טיקטוק! החיים שלי נגמרו או שרק התחילו?

זה קרה בשבת בבוקר, שעה די מוזרה לקבל בה חדשות כה הרות גורל. שתיתי את הקפה, הרגלתי לגלול בין סרטוני אנשים שמנסים לעשות אתגרי ריקוד שלא באמת מצליחים להם, ותוך כדי לגימה – הודעה אדומה מאיימת קפצה לי מול העיניים: "החשבון שלך הושעה לצמיתות בשל הפרת כללי הקהילה." החנקתי שיעול של הקפה וכמעט נחנקתי. ואני עוד חשבתי שהבעיה הכי גדולה שלי זו הדרך שבה אני רוקד.

למה לעזאזל השעו אותי? 3 סיבות הזויות לסגירת חשבונות בטיקטוק

האינסטינקט הראשון שלי היה לצחוק, השני להילחץ, והשלישי – לחפש באינטרנט את כל הדרכים הכי הזויות שבגללן אנשים איבדו את החשבון. עשיתי קצת מחקר והתשובות שקיבלתי היו כאלה:

• ריקוד פרוע מדי על שולחן במסעדה: כן, היו אנשים שאשכרה איבדו חשבון כי ניסו באתגר טיפשי למסעדה יוקרתי.
• חיקוי מוגזם של סלבריטי: מסתבר שאם תחמיאו יותר מדי טוב לפרצוף של ביונסה, עלולים בטיקטוק לחשוד שאתם מנסים להוליך שולל את המעריצים שלה.
• "הסברתי על פיצה וכמעט חיסלו אותי": מישהו אשכרה איבד את החשבון כי בישול פיצה ביתית ללא כפפות היה לטיקטוק חמור כמו להפר כללי בטיחות ונשק כימי.

קיצור, לא הצלחתי להבין מדוע סגרו לי. הבנתי שאולי אני אפילו לא מיוחד מספיק להיזכר בתור "האיש שאיבד חשבון בגלל הדבר הכי מוזר בעולם." עד שזה קרה גם לי.

כשהטיקטוק מתארגן עליך: 4 שלבי התמודדות עם אובדן חשבון

אם אי פעם זה יקרה לך (ובינינו, מתישהו זה עלול לקרות), חשוב שתבינו את שלבי האבל – או לפחות את הגרסה המשודרגת שלהם:

שלב 1: הכחשה (זה לא קורה לי, נשבע שיש פה באג)

בהתחלה הייתי בטוח שזה סתם באג טכני, אז נכנסתי ויצאתי ונכנסתי ויצאתי עד שהתחיל לכאוב לי הפרק של האצבע. לא, הטכנולוגיה לא תמיד משקרת לך.

שלב 2: כעס (וואלה, טיקטוק האלה יא חוצפנים!)

שלחתי כמה מיילים זועמים עם מילים שנראה לי לא מתאימות לקהילה, מה שהבהיר לי אולי למה קיבלתי באן מלכתחילה… אופס.

שלב 3: דיכאון עמוק (מה אני אעשה בחיים עכשיו?)

באותם רגעים קשים, כשאתה מבין שמאות הסרטונים שהעלית, אלפי העוקבים שצברת, כולם ירדו לטמיון – זה הזמן לשים את השיר "All by myself" ולהתייפח עם דלי של בן אנד ג'ריז.

שלב 4: השלמה ו… טיקטוק מי?

בסוף הבנתי שבאופן די אירוני, לעולם פתאום יש צבעים חדשים שאני כבר הספקתי לשכוח. חברים אמרו לי שלום ברחוב (מכיר את הדבר הזה שנקרא "מבט בעיניים"?), גיליתי שעדיין יש ספרים בעולם, ואפילו דיברתי עם בני המשפחה שלי צד פעמיים (!) בשבוע.

האם באמת הפסדתי או שהרווחתי עולם חדש?

אפשר לחשוב שאם הסגרו לי את החשבון זה סופו של העולם. ואולי בהתחלה זה באמת הרגיש ככה, אבל האמת המסקרנת היא שזה דווקא היה הדבר הכי טוב שקרה לי. פתאום גיליתי את החיים האמיתיים, אלה שלא מתרכזים ב-15 שניות של תשומת לב. איפשהו בדרך גם מצאתי זמן להירשם לחוג יוגה, להתחבר מחדש לנטפליקס ולבדוק מה באמת קורה עם עולם מחוץ למסך. מסתבר שיש חיים, גם כשאנחנו לא מבלים שעות בגלילה אינסופית.

שאלות ותשובות: דברים שאין סיכוי שלא שאלתם את עצמכם

1. מה לעשות אם קיבלתי הודעה שנסגר החשבון שלי?
   לנשום עמוק, לשלוח ערעור וללמוד יוגה. ברצינות, יוגה עוזרת להכול.
2. האם אפשר לפתוח חשבון טיקטוק חדש אחרי שהחשבון הישן נסגר?
   אנחנו לא מעודדים פה שום דבר, אבל טכנית, כן. רק אל תספרו ליועץ המשפטי שלכם שקראתם את זה כאן.
3. באיזו תדירות טיקטוק סוגר חשבונות?
   לעתים קרובות יותר ממה שהייתם מדמיינים. טיקטוק אימפולסיבי יותר ממערכת יחסים של בני עשרה.
4. אפשרויות קיום מחוץ לטיקטוק הן אמיתיות?
   נשמע מטורף, אני יודע. אבל מתברר שכן. יש עולם אמיתי בחוץ. ואפילו מספרים לי שיש שמש ופרחים.
5. איך לכתוב ערעור איכותי לטיקטוק?
   תהיו מנומסים (אל תשתמשו בטון הזועם שלי), תנו עובדות, ובעיקר – התפללו לאלוהי הטכנאים בטיקטוק.

הסיכום שהיית חייב לקרוא עד הסוף (כן, כן, אתה שם עם הטלפון ביד)

אז לסיכום, אולי זה בכלל לא כל כך נוראי שאיבדתי את חשבון הטיקטוק שלי. באיזושהי רוח פילוסופית (או אולי ייאוש היסטרי), החלטתי שזה היה הסימן שלי לקחת נשימה עמוקה ולהתחבר למציאות. אז בין אם יפתחו לי את החשבון חזרה או לא, עכשיו כבר ברור לי שהחיים שלי ממש לא נגמרו – הם אשכרה רק התחילו. רק אל תגידו את זה לטיקטוק, אני שוקל לחזור…