קיבלת צו 8 למילואים ורוצה לסרב בנימוס? 6 דרכים יצירתיות במיוחד שיעזרו לך לצאת מזה בשלום (ואולי עם חיוך!)
בוקר אחד שגרתי, נשבר השקט המופתי של קבוצת הוואטסאפ: "אתה מצטרף למשימה? זה דחוף!". הלב שלך צונח כשאתה קולט שהפעם לא מדובר במשחק לייזר טאג עם החברה או ארוחת ערב לא שגרתית, אלא בצו 8 שהפציע כמו התראת אימתנית בפינת המחשב. אז נכון, מילואים זו מצווה ואחוות לוחמים היא רומנטית כמעט כמו הניסיון הכושל שלך לגדל צמחים בסלון, אבל מה אם הפעם – דווקא הפעם – לא מתאים לך בכלל?
רגע לפני שאתה עושה טעויות נפוצות – איך לא לסרב למילואים?
לפני שנצלול לדרכים יצירתיות ומצוינות להתחמק מצו 8, טוב נעשה אם נבין איך לא לעשות זאת. הנה כמה דברים שאולי חשבת לנסות ובשום פנים ואופן אסור לך לעשות (אלא אם אתה נהנה מחופשות ארוכות על חשבון הצבא):
- להתחזות לחולה? קלוש, שקוף וחמור מכך – הם כבר ראו הכול. אם תנסה לשלוח תמונה שלך עטוף בנייר טואלט וחובש כובע מטבח בתירוץ שיש לך מחלת עור נדירה, כנראה שתמצא את עצמך בתמונה ויראלית בפינת "הסטורי המביך של היחידה".
- להתעלם מהודעות לחלוטין? לא. פשוט לא. מובטח לך שהם ימצאו אותך כמו שהסבתא מוצאת תמיד את חבילת השוקולד שהחבאת בפינה האחורית של הארון.
- לתרגל מבטא רוסי ולברוח לעיר אחרת? וואלה מצחיק? כן. אפקטיבי? פחות, אלא אם קוראים לך "סרגיי איגורוביץ'" ואתה יודע להסביר למה אין לך מושג מה פירוש המילה "מילואים".
הנה הן! 6 דרכים לא שגרתיות (אך חוקיות!) לסרב לצו 8 בלי להסתבך עם החוק (או עם אמא)
1. "החתונה של בן דודי הצעיר בפעם השלישית נדחתה בגלל קורונה"
כן חבר'ה, הקורונה כבר חלפה, אבל הטראומה נשארה. מספיק שמישהו במשפחה הגדולה שלך ינצל את העובדה שאנשים עדיין מאמינים לסיפורי אימה על דחייה אין-סופית של אירועים. לב טוב צה"לי לא יכול לעמוד בפני דרמה משפחתית כזו. ספר על השקעה כלכלית מטורפת, דודה שמחכה כבר שלוש שנים, ואמא שלך שתמחק לך את מספר הטלפון אם תפספס את האירוע. מספיק משכנע? תנסה; לפעמים זה עובד!
2. "הסטארט-אפ שלי נמצא שבוע לפני האקזיט (באמת!)"
"תקשיב, יש סודי, ויש סופר-סודי, ויש סופר-אקסטרא-דחוף-סודי, וזה בדיוק מה שהולך לקרות רגע לפני שעושים אקזיט." אף אחד לא באמת מבין מה הולך שם. ואם מישהו שואל, זרוק כמה ביטויים כמו "Due Diligence" או "Term Sheet" ותראה איך הם מוותרים מרוב שעמום. המקצוענות משתלמת גם בצבא.
3. "אני סובל מפוביה חמורה ממדי ב’ – ההוכחות בפייסבוק"
כולנו מכירים זאת: באוהל המאובק ההוא, איפשהו בנגב, מסתתרות כמויות עצומות של מדי ב' מלוכלכים עם ריח בלתי נשכח. הפוך זאת לפוביה אמיתית ("מדהב-פוביה"?). פתאום הפוסט שבו אתה מתועד צורח בחרדה אמיתית ממדי ב’ (מישהו אמר תחפושת פורים?) ישמש הוכחה בשביל המפקדים העייפים במשרד.
4. "אני בדיוק באמצע מעבר דירה ויש לי בעיית התמצאות חמורה (האם חמש דקות מהבית זה צפונה או דרומה??)"
רוב האנשים ימנעו מלשאול שאלות פרטניות על המעבר שלך. הם חוו בעבר מעבר דירה וזה טראומטי מספיק בשביל שלא יתעקשו. הוסף קצת אלמנטים משכנעים כמו בלבול והיעדר אוריינטציה מוחלט, וסביר להניח שיעדיפו לוותר לך מאשר לשלוח ג'יפ חילוץ לחפש אותך באמצע מגדלי תל אביב.
5. "אבדה לי חיית המחמד האהובה ואני במשבר רגשי ענק (ועכשיו אני צריך לחפש אותה!)"
ליבם של החיילים בצה"ל רחום – במיוחד כשמדובר בגור חתולים קטן עם עניבת פרפר. יהיה קשה מאוד להכריח אותך לעלות על מדים כשאתה עסוק בתליית פלאיירים ברחבי השכונה כדי לאתר את חתול "מוישה" שאבד. אה, וליתר ביטחון הכינו תמונה אחת או שתיים (גם אם אתם נאלצים להשאיל את החתול מהשכן ליום צילומים קצר).
6. "אני באמצע רצף צפייה בבינג’ בסדרה של נטפליקס ואני חייב לברר מה קורה בסוף!"
האופציה הזו מיועדת לנועזים בלבד, אבל תודו שהיא מפתיעה לטובה. אם המפקד שלכם צעיר מספיק כדי להיזכר איך הרגיש לוותר על בינג' באמצע, יכול להיות שהוא אפילו יזדהה איתכם וזה עשוי לעבוד. אבל תיזהרו שהתגובה לא תהיה: "מעולה! גם אנחנו בדיוק באמצע עונה 2, בוא לצפות איתנו במוצב!"
שאלות ותשובות (שחשוב לקרוא כדי לא לפשל)
- האם חוקי לסרב למילואים? לא ממש. סירוב שלא דרך פטור רפואי, אישי או מצפוני מסודר, עלול לגרום לצרות.
- האם סירוב מצפוני הוא באמת דבר שקיים? כן! אבל זה הליך מורכב ולא בדיוק פתרון הרגע האחרון.
- האם ההומור שלי יציל אותי בפועל? לא בטוח, אבל לפחות המפקד יחייך לפני שיקרא אותך לסדר.
בשורה התחתונה – אין כמו בצה"ל אבל גם אין כמו בבית?
למילואים יש ערך עצום, אז אם אתה בוחר לסרב בדרך יצירתית, לפחות תעשה את זה בהומור טוב, אחריות ושיקול דעת. ואם אף אחד מהרעיונות האלה לא עובד—הנה טיפ אישי בונוס: תמיד תוכלו לנסות ולהביא לעולם ילד או שניים. מסתבר שילדים קטנים בבית זה קונץ ידוע להתחמקות ממילואים. בהצלחה!