הורים שואלים: מאיזה גיל יושבים מקדימה ברכב?

רגע האמת הגיע: מאיזה גיל באמת אפשר לשבת במושב הקדמי ברכב?

בוא נודה באמת – אם אתה הורה, השאלה הזאת כבר עושה לך כאב ראש. ואם אתה ילד או נער, כנראה כבר הקפצת להורים את הלחץ דם כששאלת אותם בפעם השמונים, "נווו אפשר כבר לשבת מקדימה!?" ובכל זאת, התשובה אף פעם לא לגמרי ברורה. מה באמת אומר החוק בישראל? ומעבר לזה – למה זה בכלל משנה אם אתה יושב מאחור או מלפנים? ואיך כל העניין הזה קשור דווקא לטכנולוגיה ולהנדסה החכמה שמאחורי חגורות בטיחות וכריות אוויר?

אוי לא, אבא. שוב פעם התיישבת עלי? (או – למה בכלל צריך להגביל את המושב הקדמי?)

קודם כל בואו נשים את הדברים על השולחן (או על הדשבורד): העניין עם הגיל והגובה הוא לא סתם גחמה של משרד התחבורה בשיתוף פעולה עם התאחדות ההורים המשועממים. אז למה כל כך קשה לנו להאמין שהעניין הוא בעצם לטובתנו? הסיבה פשוטה: כריות אוויר.

אפשר לחשוב שכריות אוויר הן משהו חמוד שפשוט בא להציל לך את החיים תוך כדי שהוא נותן לך נשיקה רכה על המצח. אבל האמת? כרית אוויר ממוצעת נפתחת במהירות של 300 קמ"ש, ומרגישה בערך כמו הכאפה שהיית מקבל מאמא אם לא היית חוזר הביתה בזמן. כשאתה בגובה המתאים (והמשקל המתאים) – נהדר. הכרית תעשה בול את העבודה. אבל כשאתה צעיר מדי או קטן מדי – הכרית הזו עלולה להיות מסוכנת להחריד.

"אבל אמא, לירז כבר יושבת מקדימה מגיל 6!" – החוק מול מציאות ישראלית טיפוסית

אז בוא נדייק רגע מה אומר החוק הישראלי: ילדים מתחת לגיל 13 אסור שיישבו מקדימה. כן, קראת נכון—13 שנים תמימות של המתנה מורטת עצבים עד לנסיעה הגואלת לצד הנהג. מעבר לעניין הגיל, מומלץ מאוד לוודא שהילד בגובה של לפחות 1.45 מטרים לפני שיושבים מקדימה, כדי לוודא שחגורת הבטיחות והכרית עובדות הכי טוב שאפשר.

• "אבל אני גבוה יחסית לגילי!" גם אם הילד גבוה יחסית, קחו בחשבון את גילו ואת משקלו לפני שתתנו לו לשבת מקדימה.
• "אבל קופצת עליו ההתבגרות…" סבלנות, אנשים, סבלנות. ההתעקשות על גיל מינימום נובעת מסטטיסטיקות אמיתיות – לא סתם סדיזם של הורים בארץ הקודש.
• "הילדים של השכנים כן יושבים מקדימה!" בכל שכונה יש הורים שחושבים ש"הבייבי" שלהם מיוחד או מוגן מאסונות תעבורתיים. אל תהיו ההורים האלה.

3 עובדות על כריות אוויר שכנראה יעיפו אתכם מהכסא (או לפחות אחורה למושב האחורי)

1. כרית האוויר מתנפחת תוך 1/20 שנייה בלבד. זה מהיר יותר ממצמוץ או מהזמן שלוקח לילד בן 9 להתלונן "משעמם לי!".
2. הכרית מתנפחת עקב תגובה כימית נפיצה. כן, נפיצה לגמרי. קצת כמו ניסוי בכימיה בכיתה, רק שבפעם הזו – הריאקציה היא בדיוק מה שמציל לך את החיים.
3. כרית אוויר יכולה למנוע ב-30% את חומרת הפגיעה עבור מבוגר בגובה ומשקל מתאים. כלומר, התיישבת נכון – הרווחת. עשית קיצורי דרך – נתראה במיון.

שאלות נפוצות שבדרך כלל אף פעם לא מספרים לכם:

נו כבר, אפשר להיות גמישים עם גיל ה-13?

מצטערים לאכזב את החבר'ה הצעירים: 13 שנים זה המינימום – ולא, אל תעגלו למעלה.

מה עושים בנסיעות ארוכות כשמשעמם לי מאחור?

הביאו ספר טוב, חטיפים, משחק או טבלט. זו לא סיבה לעבור למושב הקדמי ולהסתכן בגבול ההגיון.

מה אם כל המושבים האחוריים תפוסים?

אם אין ברירה ממש וכולם תפוסים בילדים קטנים או תינוקות, אך הילד כבר מעל גיל 8 וגובהו לפחות 145 ס"מ, אפשר למקם אותו מקדימה תוך דחיקת הכסא כמה שאפשר לאחור. רק במצב קיצוני של אין ברירה.

האם מותר לנתק את הכרית אוויר לטובת ילד?

לא, אל תעשו זאת. הכרית שם מסיבה טובה ותאמינו או לא, היא יודעת את העבודה שלה הרבה יותר טוב מכם.

איך אפשר לזהות שהילדים כבר גדולים מספיק למושב הקדמי?

• גיל 13 ומעלה בהתאם לחוק הישראלי.
• גובה של מעל ל-1.45 מטר.
• נוחות בהתאמת חגורת הבטיחות לגובה כתפיים ולא לחזה או צוואר.

הנחיתה הרכה לעולם של מבוגרים שמתיישבים מקדימה

בואו נהיה כנים, גם אחרי שהילד סוף סוף הגיע לגיל המתאים, העניין לא נגמר שם. עכשיו צריך להתמודד עם: "אבא אפשר לבחור תחנה ברדיו?", "אמא אפשר להטעין את הטלפון?", ו"אפשר להפסיק לשמוע את הפלייליסט הנוראי הזה שלכם?". אז תעשו לעצמכם טובה – קחו את הזמן, חכו בסבלנות, ואולי אפילו תגעגעו קצת לימים שהם היו מאחור ופשוט נרדמים אחרי שתי דקות נסיעה.

לסיכום, אז מה השורה התחתונה?

כן חברים, הרגולציה לא כאן סתם כדי להציק לנו. היא כאן פשוט כי באמת אכפת לה. חיכיתם עד כה? אחלה, כבר התקדמתם אחוז ניכר מהדרך. קצת סבלנות והילדים יגיעו לגיל בו יוכלו לשבת לצידכם ולשאול שאלות חסרות תועלת מלפנים במקום מאחור – ותאמינו לנו, כשיגיע הרגע – אולי בכל זאת תתגעגעו לכיסאות האחוריים…