ספר חנוך – סוד עתיק או ההאקר של התנ"ך?
אוקיי, דמיינו לעצמכם את התסריט הבא: אתם יושבים עם חברים לשיחה קלילה על תנ"ך, אסטרונומים והיסטוריה אלטרנטיבית (הרי מי לא עושה את זה עם בירה בערב שישי?), ופתאום מישהו זורק לחלל האוויר את הצירוף המסתורי "ספר חנוך". אתם מחייכים באלגנטיות של סוכן חשאי בעל ידע עצום, אבל בתוך תוככם מתחילים להילחץ… "רגע, חנוך? מי זה? זה חוקי בכלל לקרוא את זה?". אז תרגעו, קחו שלוק מהבירה ותנו לי לגלות לכם את כל מה שרציתם (ולא רציתם) לדעת על ספר חנוך – הספר המקראי הכי מוזר, מסתורי וגם… אסור?
למה "ספר חנוך" נשמע כמו תוכנה פיראטית מהדארקנט של היהדות?
ספר חנוך הוא סוג של הספר האסור של היהדות (ואולי גם הנצרות), ובלי הגזמה: הוא מגלם בתוכו תוכן כל כך מוזר ומיוחד עד שלפעמים נדמה שמישהו כתב אותו אחרי ביקור זריז על כוכב אחר. ולא, אני לא מגזים:
- מלאכים מורדים שנראים כמו דמויות מ"מארוול קומיקס".
- ענקים מפחידים שהייתם מצפים לראות ב"משחקי הכס".
- מסעות בכוכבים – כאילו אלוהים הזמין את חנוך לטיסת Economy Plus לחלל.
- תיאורים מדויקים של מערכות אסטרונומיות כאילו נלקחו מספר אסטרונומיה של נאס"א.
בקיצור – אם דמיינתם את ספר בראשית כמשחק לוח, ספר חנוך הוא גרסת VR משודרגת שלו.
רגע, אז מי זה חנוך – האיש שהלך יותר מדי צעדים?
תכירו את חנוך: בחור פשוט לכאורה, דמות שולית שמככבת בתנ"ך בקושי בשני משפטים ("ויתהלך חנוך את האלוהים ואיננו כי לקח אותו אלוהים"). כן, בדיוק כשאתם מחפשים עליו מידע, התנ"ך מחליט לתת לכם cliffhanger של נטפליקס. תשאלו את עצמכם לרגע: לאן בדיוק הוא הלך, למה ומדוע לא טרחו לספר לנו יותר?
הקטע הוא שספר חנוך (שלא נכנס לקאנון המקודש) החליט לסגור יפה את הפינה הזו, ותיאר איך חנוך עשה צ'ק אין לשמיים, הסתובב עם מלאכים, קיבל סיור VIP בעולמות עליונים ואפילו הספיק לתפוס שיחה רצינית על העתיד ועל הקרב הסופי בין טוב לרע. נדיר, נכון?
האם מותר בכלל לקרוא את הספר הזה או שאלוהים יעשה Unfriend?
תראו, פה העסק נהיה מורכב. מבחינה היסטורית, חכמי היהדות שגרו במאות הראשונות היו מאוד לא מרוצים מ"חנוך והחברים המסתוריים שלו". הם סגרו את הדלת לכאן, הכניסו את ספר חנוך לארגז שנקרא "ספרים חיצוניים" וסימנו אותו כ"אסור לקריאה". הייתם חושבים שחנוך פשוט לא קיבל מספיק לייקים מהסנהדרין, אבל זה קצת יותר רציני:
- מעט שנוי במחלוקת – תיאורים של עולם תחתון, מלאכים מורדים וזיווג בין מלאכים לנשים אנושיות היו (בוא נגיד) פחות אהודות בבית המדרש.
- אימוץ ע"י הנצרות – הנוצרים הראשונים אהבו את הספר קצת יותר מדי, מה שגרם לרבנים להרים גבה ולעשות "אנפרנד".
- "לא ברשימת המקורות" – התוכן לא קיבל אישור כניסה לתנ"ך בעיקר בגלל שאלות על מקוריותו וחשבונות פוליטיים (כן, היו פוליטיקות גם אז).
אבל האם אסור לקרוא אותו היום? האמת היא שהזמנים השתנו. היום, לא רק שמותר לקרוא אותו – חובבי היסטוריה, מדענים וחוקרי מקרא עפים עליו! ספר חנוך הוא פסיפס היסטורי מעולה, מרתק, מלא הפתעות שבזכות מגילות מדבר יהודה התברר שיש לו גרסה עברית עתיקה יותר ממה שחשבו החוקרים. אז חברים, אם התכוונתם לקרוא אותו בסתר בלילה ולדמיין שאתם עושים משהו אסור, אני מצטער לגלות לכם: זה לא יהפוך אתכם לפושעי מקרא. רק לקוראים סקרנים ונהדרים של ההיסטוריה!
5 שאלות בוערות על חנוך (ותשובות שאפשר לשלוף בפעם הבאה שהנושא יעלה):
אז רגע, למה הספר באמת לא נכנס לתנ"ך?
בעיקר בגלל מחלוקות פוליטיות ודתיות שהיו לפני הרבה מאוד זמן, קצת כמו דיונים סוערים על אייפון מול אנדרואיד של היום.
קראתי איפשהו שספר חנוך מדבר על חייזרים ומסעות בחלל. זה אמיתי?
לא בדיוק, אבל הוא כן מדבר על מלאכים, יצורים שמימיים ומסעות בעל-חלל בסגנון העתיק שלו.
האם זה נכון שהספר מקורו בחייזרים?
לא באמת. אבל היי, מי אני שאהרוס תיאוריות קונספירציה טובות?
איפה אפשר לקרוא את ספר חנוך בעברית?
כיום הספר מתורגם וזמין ברחבי האינטרנט ובספרים מודפסים – אפשר לגגל ולהתלהב (אבל אל תצפו לסדרות בנטפליקס).
האם ספר חנוך משפיע על התרבות הפופולרית?
כן, יותר ממה שאתם חושבים! סרטים כמו "נוח" של דארן ארונופסקי וסדרות בדיוניות שונות משלבות אלמנטים מתוך הספר.
בשורה התחתונה: אז למה בכל זאת שווה לקרוא אותו?
קודם כל, כי הוא מרתק בטירוף. הוא ייתן לכם מבט נדיר אל מחשבות שהיו לאנשים בתקופה קדומה, פנטזיות רוחניות וסיפורים מופלאים שתהיתם למה לא הופקו לסרטים עדיין. בינינו, לפתוח את הראש (ואם אפשר גם קצת את הלב) לספר ישן-חדש זה תמיד כיף, בעיקר כשהספר הזה מעניק הרגשה מוזרה של סוד מסתורי שכולנו שותפים לו פתאום. אז בפעם הבאה שמישהו זורק לאוויר את המשפט "תגיד, מותר לקרוא את ספר חנוך?" – תוכלו לחייך בביטחון, לגימה ארוכה מהבירה ביד, ולומר: "חבר, שבו בנחת, הולך להיות מעניין…".