איך לצאת על נפשי ב-5 שניות (מבלי לשרוף שום דבר חשוב בדרך)
מכירים את זה שאתם תקועים מול מסך המחשב, בוהים בקוד ארוך כמו גלות, המיילים נערמים והבוס כבר על הרגליים בדרך אליכם עם חיוך מלחיץ? דווקא ברגע הזה, כשהכל נראה אבוד, המוח שלכם פוצח במחאה פומבית: "חבר'ה, אני בחופש! יאללה, ביי!". החדשות הטובות (או הרעות, תלוי איך מסתכלים על זה), הן שאתם ממש לא לבד. למעשה, מיליוני אנשים ברחבי העולם שואלים את אותה שאלה כל יום מחדש: איך להישאר שפוי בימים עמוסים בלי להפעיל את גלאי העשן במשרד?
החוק הסודי של חמש השניות – יש דבר כזה בכלל?
כן, שמעתם נכון. חשבתם שבני האדם הם יצורים מורכבים? תתפלאו, יש כלל אחד פשוט ודבילי להפליא (באופן חיובי, כמובן), שיכול להציל אתכם ממשבר נפשי וירטואלי. שיטת החמש שניות גורסת שאתם צריכים לספור לאחור (כן כן, בדיוק כמו שיגור נאס"א: "חמש… ארבע… שלוש…") וברגע ההגעה ל-"אחת" פשוט לקום ולעשות פעולה כלשהי שתוציא את המוח מהלופ המעייף. זה יכול להיות:
- לצעוק "אאוריקה!" בלי הסיבה הגיונית לעיני כל המשרד.
- לקפוץ במקום כאילו אתם מתאמנים לנינג'ה ישראל (אל תשכחו לצלם).
- להחליט בזריזות שדווקא עכשיו הגיע הזמן המושלם לאכול עוגיית שוקולד שהחבאתם במגירה.
- סיבוב טיול קצר לספסל מחוץ למשרד (עדיף יחד עם קפה או שניים).
הפואנטה כאן פשוטה באופן מביך – המוח שלנו לא אוהב לחכות ולנתח דברים יותר מדי זמן. ולכן, ברגע שתכריזו בזהירות ש"יש לנו המראה בעוד חמש שניות", הגוף שלכם יתלהב בעצמו וייכנס למצב פעולה.
מר רובוט, תגיד, גם לך לפעמים עצוב?
אם כבר נכנס לכם הסקרנות, אולי תשמחו לגלות שלטכנולוגיה שמסביבנו יש כאן דווקא יתרון משמעותי עלינו, פשוטי האדם. תחשבו רגע על סמארטפונים, מחשבים וטלויזיות חכמות – מישהו מהם נמצא בסטרס שהוא לא מצליח לפתוח קובץ, להשלים משימה, או לקבל מספיק לייקים ברשתות? ברור שלא.
אולי הגיע הזמן ללמוד מזה משהו ולשאול את עצמנו כמה שאלות מהותיות:
- האם אני רובוט מעוצב מדי שסבל מספיק?
- מה האפשרות הכי גרועה שתקרה אם אקח 5 שניות הפסקה?
- והכי חשוב – איפה לעזאזל העוגייה ההיא שהחבאתי?
תחשבו על זה כ"תכנות מחדש" קצר של המוח שלכם, או לפחות כאתחול זריז ברגע שקיבלתם "מסך כחול" אישי.
הנה כמה שאלות נפוצות שהתביישתם לשאול (אבל ברור שחשבתם עליהן):
- האם שיטת חמש השניות מגובה מדעית? האמת שלא ממש, אבל נסו אותה כמה פעמים ותראו שהמוח שלכם גם ככה לא בודק מאמרים מדעיים.
- מה קורה אם אני סופר אחורה ובעצם עדיין תקוע? תחדש ספירה, ותהיה יצירתי יותר, אולי תנסה לצעוק "הפסקה טקטית!" בליווי יידוי נייר באוויר.
- מה אם מנהל הפרויקט יראה אותי? בדיוק כאן נכנס הקסם: יש מצב שבפעם הבאה הוא יצטרף אליך לסבב קפיצות.
- האם כל זה לא בזבוז זמן? האמינו לי, אתם מבזבזים הרבה יותר זמן במחשבות על הלחץ שלכם.
- מה עושים אם המוח שלי עקשן מדי? תתייחס אליו כמו תינוק שובב שקלקל את קופסת המדבקות, וקח אותו להתאוורר.
3 סיבות למה בדיוק חמש שניות, לא יותר ולא פחות
- זה קצר מספיק כדי שהבוס לא יחשוד שאתם בטלנים – אף מעסיק לא מתחיל ספירת זמנים על הפסקות של מתחת לעשר שניות!
- זאת משימה קלה למוח שלנו לעמוד בה, בלי להתלונן שהוא עייף מדי או רעב מדי.
- זו דרך כמעט בטוחה להעניק לעצמכם "מיני הפסקה" שלא דורשת שום ציוד מיוחד, כרטיסי טיסה, ובלי הנאות אפילו מהכיסא.
אזהרות שימוש לפני שאתם טסים על עצמכם:
הנה כמה אזהרות לפני שאתם רצים להשתמש האסטרטגיה:
- אם החלטתם לצעוק "אאוריקה", אנא וודאו שאין לידכם אנשים עם משקאות חמים.
- אם אתם במזכירות צבאית, קפיצה על הכיסא וצרחות "אני חופשי!" יכולות בהחלט לסבך אתכם.
אזהרות קטנות כאלו חשובות, תאמינו לי – לא תרצו לשבור שום דבר חשוב.
יאללה נשמות, אפשר לסגור עניין?
לסיכומו של דבר, העולם אולי מתקדם במהירות מסחררת, אבל שום דבר לא שווה את הסטרס הלא הגיוני שאנחנו צוברים כל יום במוח שלנו. אם אתם רוצים לשרוד את היום בלי להשתגע, פשוט קחו את הפסקת החמש שניות שלכם ותראו איך קשה להמשיך להיות ברצינות תהומית אחרי שאמרתם "אאוריקה" מול כל החברה.
בקיצור – תספרו אחורה, תקומו מהר ותנו חיוך ענק. ותהיו בטוחים שהטכנולוגיה (וה-QA המעצבנים ההם) תחכה לכם בדיוק איפה שהשארתם אותה. כי בואו נודה באמת, בסוף בסוף, אף אחד מהם לא יכול לקום ולברוח לכם.