FBAR: הדבר הזה שנשמע כמו חטיף אנרגיה אבל יכול להציל לך את המכשיר
אני יודע על מה אתם חושבים כרגע: עוד ראשי תיבות מסתוריים שנחתו עלינו מעלילת הבלש הדיגיטלי השכונתי? FBAR נשמע כמו משהו שאוכלים אחרי אימון בחדר הכושר, או מקסימום כמו פאב חדש ומגניב בפלורנטין. ובכן, אולי הוא לא טעים במיוחד, אבל הוא בהחלט הדבר הכי טוב שתכירו כשאתם משוטטים בין שורות של קבצים סופר-רגישים בסמארטפון שלכם.
אז רגע, מה זה FBAR ומי צריך את הדבר הזה בכלל?
FBAR, למי שלא עשה דוקטורט במדעי הגיקיות המתקדמים, הוא ראשי תיבות של File Based Access Rule. נשבע לכם, לא המצאתי עכשיו סתם צירוף מילים כדי להישמע חכם. FBAR זו שיטה סופר מגניבה (וטכנולוגית הרבה יותר משעממת אם ניכנס להנדסה), המשמשת להגבלת גישה למידע רגיש ברמת הקובץ – כי מי לא רוצה לשמור את הסודות שלו חסויים? וזה נכון אפילו אם "סוד" מבחינתך זה סתם תמונת הסלפי שלך מלפני עשור (אתה מתחרט, אנחנו יודעים).
היופי של FBAR הוא שמדובר בטכנולוגיה אינטליגנטית שמרימה את הכפפה מבלי שפשוטי העם (כמונו) יאלצו להיות מומחי אבטחה בכירים בחברה עולמית. תארו לכם שומר ראש אישי שיושב בתוך הטלפון, סוגר את הדלת לפני אנשים לא רצויים ואפילו עושה זאת עם קצת סטייל. אין צורך להיכנס לפאניקה, אתם לא הולכים להפוך לג'יימס בונד, פשוט תוכלו לשמור את הדברים החשובים שלכם קצת יותר לפניכם וקצת פחות "ברחובות", אם אתם מבינים למה אני מתכוון.
4 עובדות שלא ידעת שאתה חייב לדעת על FBAR (כן, חובה לדעת!)
- לא, זה לא מאט לך את הטלפון: בניגוד למה שסיפר לכם האחיין בן ה-16 שחושב שהוא מומחה סייבר בגלל שהוא פרץ למחשב של אחותו – FBAR לא כבד על ביצועים!
- זה עובד כמעט בכל מקום: אנדרואיד, IOS, ואפילו מערכות הפעלה שאתם אוהבים לשנוא איתן. FBAR מתפקד מעולה, בלי דעות קדומות.
- לא צריך דוקטורט: ניתן להגדיר אותו במהירות ובקלות יחסית. באמת. אם הצלחת להירשם לדיסני פלוס בלי לבכות, אתה תסתדר גם עם FBAR.
- FBAR זה לא רק אבטחה: הכלי הגאוני הזה גם במסיבה של פרטיות, יעילות והתייעלות. רב תכליתי יותר מהאולר שוויצרי ההוא שקנית ואתה לא באמת משתמש בו אף פעם.
סיפור אמיתי (בערך): איך FBAR הציל את איתן מ"פדיחה" בינלאומית?
תכירו את איתן, אוהד מושבע של כדורגל, איש פשוט, לא גאון טכנולוגי אבל בהחלט אדם חיובי. איתן מחליט לכתוב קורות חיים (כי צריך לממן איזה טלוויזיה חדשה לראות בה מונדיאל) ושומר את הקובץ בשם: "אני תותח אתם חייבים להעסיק אותי.docx". כן, אנחנו יודעים, לא הרעיון הטוב ביותר שראינו.
למזלנו, איתן היה בחור אחראי מספיק כדי להגדיר גישה מבוססת FBAR ולאפשר רק לו לראות את הקבצים בנטפליקס, סליחה – בטלפון שלו. התוצאה: תחושה נפלאה של שקט נפשי בלי לחשוש שאיש מאנשי הסייבר-פשע המסתובבים להם בחשכת האינטרנט יעלה יום אחד קורות חיים מוזרים במיוחד בקבוצת ווטסאפ של HR.
כמה שאלות שעדיין לא הצלחתם לשאול בקול רם (וגם תשובות, ברור):
- נשמע כמו כלי מסובך – זה לא מסובך?
אם ידעת לקשר אינסטגרם לפייסבוק, אתה תסתדר. ברצינות. - זה עולה כסף?
ברוב המקרים לא, כי החברות רוצות שתשתמש בזה. כאילו, הן אשכרה שומרות עליך מאסונות בטיחותיים בחינם… - האם FBAR זה משהוא חוקי?
בואו נאמר שאתם לא מפרים את השבתונים החמורים ביותר בזה שאתם משתמשים ב-FBAR. כל עוד לא ניצלתם לרעה את הגדרות הגישה זה חוקי לחלוטין. - FBAR עובד גם על מחשבים?
בהחלט עובד, ואפילו מעולה. בסוף היום FBAR הוא פשוט כלי להגדרת הרשאות, בין אם במחשב, בנייד או בטוסט-למחצה (טוב, אולי בטוסט פחות). - מה קורה אם שוכחים שהפעלת FBAR?
בדיוק כמו עם המפתח של הבית: פשוט תזכרו איפה הנחתם אותו. הגדרתם גישה, אתם בשליטה. שכחתם? אולי הגיע הזמן לאפס סיסמאות.
כמה מילים אחרונות (אבל בלי רגשנות מוגזמת, מבטיח)
בשלב הזה כבר ברור לכולנו ש-FBAR הוא סופר-סטאר הדיסקרטי ביותר בעולם הטכנולוגיה. הוא שם כדי לעזור לנו לישון בשקט, לא לדאוג שמישהו יגנוב את המתכון הסודי של סבתא לתבשיל בשישי או ייחשף את תמונות הטיול של כולנו באילת ב-2012 (כשהיינו רזים יותר).
אז כן, FBAR אולי לא שם שתזרקו לאוויר בשיחת ברים שגרתית – וגם לא משהו להצטלם איתו בפוזת Duck Face לאינסטגרם – אבל במונחי חוויית משתמש ואבטחה טכנולוגית, מדובר בהישג משמעותי. הוא שם כדי להיות החבר השקט שעוזר לכם בלי לעשות מזה ביג-דיל. ואתם יודעים מה? לפעמים זה בדיוק מה שאנחנו צריכים.
אז בשורה התחתונה, החיים יפים יותר עם FBAR. כדאי לכם לנסות. מבטיח שתודו לי אחר כך (אני מחכה למכתבי התודה שלכם, כן?).