השלכות משפטיות בשימוש בתכנים ממקורות ממשלתיים ברשת

רגע לפני שאתם לוחצים "העתק הדבק": האם מותר לכם לפרסם חומרים ממשלתיים באינטרנט?

אז ישבתם לכם ערב אחד ועבדתם על אתר חדש, פוסט לבלוג או אפילו סרטון הדרכה שאתם חולמים שיהפוך לוויראלי. פתאום חשבתם לעצמכם: "רגע רגע, למה שאשבור את הראש על תוכן מחדש אם משרד ממשלתי נחמד כבר הכין את הנתונים עבורי?" תוך דקה מצאתם באתר ממשלתי מידע רלוונטי, גרפים יפים ותמונה מגניבה שלא יפריע לאיזה פקיד שקיבלתם ממנו השראה. חושבים פשוט להעתיק ולהדביק? לא כל כך מהר, ידידי. בוא נבדוק רגע לפני שאתם מקבלים הזמנה מנומסת לבית המשפט או למשרד עורכי דין חביב שממש רוצה להכיר אתכם.

היי ממשלה, של מי החומרים האלה בכלל?

אז בואו נראים תמימים שנייה ונניח לרגע שהכל באינטרנט ציבורי. "הכל של כולם, לא?" אז זהו. שזה לא בדיוק עובד כך. ברוב מדינות העולם, כולל ישראל, תוכן ממשלתי יכול להיות חופשי לגמרי או מוגבל ביותר, תלוי בכמה אותיות קטנות מעצבנות מאחורי אותו PDF משמים שמצאתם. לפני שאתם מחליטים לקחת את כל דו"ח "מצב האבטלה בישראל" ולהרים איתו אתר מגניב, כדאי לדעת מה ההבדלים בין סוגים שונים של תוכן ממשלתי.

לרגע רציני: אז מה אומר החוק בכלל?

התוכן של רשויות בישראל (כמו בהרבה מדינות נוספות) מוגדר בברירת מחדל כיצירה המוגנת מכוח זכויות יוצרים, אפילו אם מדובר במסמכים רשמיים ונתונים סטטיסטיים. אבל – וכאן טוויסט נחמד בעלילה – בישראל נכנס לתמונה סעיף 6 לחוק זכויות היוצרים שקובע כי חוקים, פסקי דין ופרסומים רשמיים מסוימים לא מוגנים בזכויות יוצרים. מבולבלים? זה בדיוק הזמן לשאול:

• האם התוכן הוא חוק, תקנה או פס"ד? מזל טוב, כנראה שאתם בסדר!
• האם מצאתם פרסום רשמי על החלטת ממשלה או הודעה לתקשורת רשמית? גם פה אתם יחסית רגועים.
• אבל (!) האם לקחתם גרפיקות יפות מאתר ממשל זמין או צילומים מקצועיים שצולמו ע"י משרד התיירות? פה, חבר'ה, תתחילו לצפות לסימני שאלה ולקולות פחות מרגשים מרואה החשבון שלכם.

"מה הכי גרוע שיכול להיות לי ?!" או – איך להפסיד כסף וכבוד בשני צעדים פשוטים

אם תשתמשו בצורה לא חכמה וללא היתר בתכנים ממשלתיים מוגנים, אתם עלולים למצוא עצמכם בנוף פחות נעים של עורך דין חייכן וחשבונית אדומה ומרגיזה. התוצאות יכולות לכלול בין היתר:

• תביעה משפטית: ממש לא הפתעה חביבה בתיבת המייל.
• פיצויים כספיים: סכומים לא נעימים שיתחילו מארבע ספרות ויכולים לטפס גבוה ומהר.
• פגיעה במוניטין: להיות מוצג ברשת כגנב תוכן? פחות נחמד לטראפיק שלכם.

שאלות נפוצות שאתם בטח שואלים (כי גם אני הייתי שואל):

• "ומה אם אני מציין קרדיט לממשלה, אני פטור מתביעות?"
  תשובה: ממש לא בטוח! קרדיט לא מספיק לרוב כדי לצאת בשלום מהסיפור הזה, אלא אם יש לכם הרשאה רשמית.
• "בדקתי באתר הממשלה ולא ראיתי הודעה על זכויות יוצרים. אפשר לשמוח?"
  לא כל כך מהר. ברירת המחדל בלי הודעה היא דווקא "מוגן". עדיף לברר ישירות באתר הרלוונטי.
• "ואם זה רק בבלוג האישי שלי ואף אחד לא יבוא אליי בתלונות?"
  טכנית? יכולים לבוא. האם מומלץ לקחת סיכון כזה? כנראה שלא.
• "מה לגבי תמונות של פוליטיקאים מהאתרים הממשלתיים?"
  לרוב גרפיקות או צילומים כאלה מוגנים, אלא אם ניתן היתר מפורש או נמצאים תחת "רישיון שימוש חופשי".

הטעות הכי גדולה שכולנו עושים עם אתרים ממשלתיים (ומה מומלץ במקום?) 🤦‍♂️

רובנו מניחים באופן כמעט אוטומטי (אז מה, רק אני עשיתי את זה?) שהממשלה היא גוף ציבורי ולכן אין כאן בעיה. האמת היא שזה בדיוק להיפך: דווקא בגלל שמדובר בגופים ממשלתיים, יש צורך מוגבר להקפיד על תנאי השימוש. ההמלצה הפרקטית והכי פשוטה: בדקו טוב טוב באתר הממשלתי את תנאי השימוש, ואם אין מידע ברור – תמיד תשאלו ישירות. אל תסמכו על "יהיה בסדר".

טיפים ששווים זהב שיעזרו לכם לא להסתבך עם רשויות המדינה (בלי לשלם לי שקל!):

• חפשו חומרים תחת "רישיון שימוש חופשי": התנועה לפתיחת נתונים עושה פלאים.
• בקשו אישור אישי במייל: בדרך כלל תקבלו תשובה מהירה וידידותית.
• השתמשו בקישורים במקום העתקה: תנו לממשלה אחלה טראפיק, תאמינו לי, הם אוהבים את זה.

"העתק-הדבק" או "העתק-אכלת אותה"? אתם מחליטים

לרובנו לא בא לקבל תביעת זכויות יוצרים מהממשלה. כן, נכון, אחרי שנה בא לכם טריקים חדשים לטראפיק. אבל לפני שתעזבו את האתר עם תביעות בין הידיים – זכרו שתוכן ממשלתי מוגן בדרך כלל כמו כל דבר אחר ברשת. ברור, מתסכל, אבל חייבים להכיר ולנהל את הסיכון בצורה אחראית. ואם אתם עדיין מתלבטים, הנה כלל האצבע הישן והטוב: "אם יש ספק, אין ספק" – אל תשימו תוכן שאתם לא בטוחים בו.

ועכשיו, כשאתם כבר לא תמימים ונאיביים, אתם יכולים לחזור לחפש תוכן מדהים ונטול תביעות. אל תשכחו להגיד תודה ולתת קרדיט – זה פשוט טוב לקראמה!