איך מחשבים הצמדה למדד בדרך הפשוטה והמהירה

איך בכלל מחשבים את ההצמדה למדד בלי להירדם באמצע ולמה זה אמור לעניין אותך?

מכירים את התחושה הזאת? אתם יושבים בבית קפה עם חברים, מדברים קצת על החיים, ואז מישהו זורק לאוויר משפט כמו "אה, תכל'ס, הדירה שלי מוצמדת למדד". פתאום כולם מהנהנים במין הבעת הבנה עמוקה כזו, ואתה חושב לעצמך בשקט: "רגע שנייה, על מה לעזאזל הוא מדבר? ולמה אף אחד לא שואל?". אם הסיטואציה הזאת מוכרת לך, הגעת למקום הנכון – המאמר הזה מיועד במיוחד בשבילך. אז איך מחושב המדד, למה כולם תמיד נראים מבולבלים כשהם מנסים להסביר את זה, והאם בכלל אפשר להבין את ההצמדה הזאת בלי להוציא תואר שני בכלכלה וחשבון דיפרנציאלי?

נתחיל מהבסיס: מה זה בכלל המדד הזה ואיך הפסיכולוג שלי קשור לכל הסיפור?

קודם כל, בואו נרגיע ונניח את זה על השולחן – "המדד" שאנחנו מדברים עליו נקרא במדינתנו הקטנה "מדד המחירים לצרכן". בגדול, הוא מודד כמה עלו בחודש האחרון כל מיני מוצרים ושירותים שאנחנו צורכים בשגרה: מלחם בסופר ועד תשלום לפסיכולוג על זה שלא הצלחת להבין איך לחשב את המדד (כן… גם הוא בסל המדדים איכשהו). הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הולכת ובודקת את המחיר של מאות מוצרים ושירותים פופולריים (ואפילו כמה מוזרים), ומשווה אותם כל חודש לאורך השנה. אז למה זה חשוב? כי בדרך הזו אנחנו יכולים לדעת אם המחירים בארץ עולים או יורדים ועד כמה הכסף שלנו באמת שווה פחות או יותר.

איך לחשב הצמדה למדד ב-3 צעדים בלי לפתח כאב ראש בלתי נשלט?

עכשיו מגיע הקטע ה"מפחיד", שבו רוב האנשים מתחילים לזוז באי נוחות בכיסא. אבל סמכו עליי, תישארו איתי רגע – זה פשוט בהרבה מלתקן פנצ'ר באופניים או להרכיב ארון של איקאה. הצמדה למדד המחירים אומרת פשוט: להתאים את הסכום ששילמתם או שאתם חייבים לשווי שלו בזמנים משתנים, לפי עליית מחירים.

צעד 1: המספרים החשובים – מאיפה מתחילים?

קחו נשימה עמוקה ותגלו שכל מה שאתם צריכים הוא שני מספרים פשוטים:

• מדד הבסיס: זה המדד לתאריך שבו התחייבתם לסכום המקורי.
• המדד המקורי או המדד החדש: זה המדד בתאריך שבו אתם רוצים לבדוק כמה הסכום שלכם שווה היום.

צעד 2: נכנסים להילוך – הנוסחה הגאונית (כמעט כמו מתכון לשקשוקה)

הנה הנוסחה הסודית שממשלת ישראל לא רוצה שתדעו (סתם, היא לגמרי רוצה שתדעו):

(המדד החדש ÷ מדד הבסיס) × הסכום המקורי = הסכום המוצמד למדד

נכון שזה לא כזה מסובך?!

צעד 3: דוגמא זריזה שבסוף אשכרה תבינו!

נגיד שלוויתם מחבר 1,000 שקלים ביוני, כשהמדד היה 110 נקודות. עכשיו, בספטמבר, אתם רוצים להחזיר לו עם ההצמדה, והמדד החדש הוא 114 נקודות. כמה תחזירו?

קל:

• 114 לחלק ל-110 שווה בערך 1.036
• 1.036 כפול 1,000 שווה 1,036 שקלים
• סך הכל תחזירו לחברכם ה"טוב" 1,036 שקלים – כנראה הוא לא יהיה מיליונר מזה, אבל לפחות הוא לא הפסיד ערך של חצי מנה פלאפל.

5 שאלות מצחיקות (ורציניות) שאתם בטח שואלים את עצמכם עכשיו:

• באמת יש סוגים שונים של מדדים, או שמנסים לעבוד עליי?
  יש המון סוגי מדדים, אבל המדד הפופולרי ביותר בישראל הוא זה שדיברנו עליו כאן – מדד המחירים לצרכן.
• למה המדד רוב הזמן עולה? ולמה אנחנו הכי שמחים כשהוא יורד?
  בגלל האינפלציה – וכשהוא יורד זה אומר שהמחירים יורדים קצת, ואז יש לנו קצת יותר כסף לבלות בסופ"ש.
• אפשר לעשות הצמדה למדד של שווארמה בפיתה במקום שקל?
  הלוואי. השווארמה אמנם נכנסה לסל המדד, אך למרבה הצער עדיין לא משתמשים ב"שווארמה" כמטבע לאומי רשמי.
• אם אשכח להחזיר את ההצמדה, מישהו בכלל ישים לב?
  הבנק כנראה יזכור לך את זה, ומאד יכעס. החבר שלך? תלוי כמה זיכרונו טוב (וכמה אתם חברים).
• למה המדד לא לוקח בחשבון את מחירי האייפונים החדשים?
  האמת? הוא כן לוקח. מדד המחירים לצרכן מתחשב גם בטכנולוגיה ומוצרים עדכניים, כולל סמארטפונים. וכן, גם זה מעצבן כשהם מתייקרים!

רגע, אז בעצם אני אמור לחבב או לא לחבב את המדד הזה?

אחרי שלמדתם לחשב את ההצמדה למדד בכל כך מעט כאבי ראש, סביר להניח שאתם עדיין חושבים, "טוב, הוא לא בדיוק יהיה החבר הכי טוב שלי, אבל לפחות אנחנו כבר לא זרים מוחלטים". לזכותו של המדד ייאמר שאם הוא לא היה קיים, יכול להיות שהיית משלם על המסטיק שלך כמו על מכשיר טלוויזיה, או שדירה הייתה עולה כמו קבבוני טופו במסעדה טבעונית בנווה צדק (כלומר, המון המון). אז חברים, עכשיו כשסיימתם לקרוא – התפקיד שלכם בפעם הבאה הוא פשוט להנהן בביטחון, לחייך חיוך קטן וקצת יהיר, ולהגיד בביטחון: "ברור שאני יודע לחשב הצמדה למדד, מה אתה לא ידעת? זה פשוט כמו להכין קפה". או בערך.