קיבלתם דוח על תמרור "אין כניסה"? אל תשלמו לפני שקראתם את זה!
אתם קמים בבוקר, שותים קפה, מבטיחים לעצמכם שהיום יהיה טוב יותר – ואז זה קורה. מעטפה כחולה מעצבנת שממתינה לכם בתיבת הדואר ומספרת שבזמן שכל המדינה ישנה, אתם ככל הנראה החלטתם לאמץ תחביב חדש: כניסה לרחובות עם תמרור "אין כניסה". נשמע מוכר? אתם לא לבד. אז רגע לפני שאתם מתנדבים לפרנס את קופת המדינה, הנה המדריך האולטימטיבי שיסביר לכם בדיוק איך להפוך את המכתב הטראומטי הזה להזדמנות לצחוק, ללמוד ואולי – לחסוך כמה מאות שקלים.
1. למה דווקא אני? – או: איך תמרורי אין כניסה הפכו למלכודת הנהגים הגדולה במדינה?
בואו נשים רגע את הקלפים על השולחן: מי לדעתכם המציא את תמרור האין כניסה? התשובה הרשמית היא "כדי לשמור על בטיחות", אבל לפעמים ההרגשה היא שמדובר בכלל במשחק הבירוקרטי הלוהט "מצא את התמרור הנסתר". איך קורה שוב ושוב שנהגים טובים, אחראים והגיוניים כמוכם מגלים להפתעתם שהתמרור בכלל היה מוחבא מאחורי עלים, עמוד חשמל או במקרה הפחות נחמד – סתם היה שם אבל המוח שלכם היה עסוק מדי בשאלות קיומיות בסגנון: "האם סגרתי את הברז בבית?"
- האם התמרור באמת נראה ברור לעין?
- אולי השילוט מטעה, דהוי או מוסתר?
- יש אילו עדויות שיכולות לעזור לכם להוכיח זאת?
2. קבלו את הנשק הסודי שלכם: סעיף 229(א)(2) לתקנות התעבורה. כן, זה קיים!
מכירים את הביטוי "החוק הוא לצד היודעים אותו"? טוב, זו אולי לא בדיוק לשון החוק, אבל הרעיון ברור: הידע הוא הכוח. בתוך התקנות הארוכות, המייגעות והמשמימות שמדינת ישראל כל כך אוהבת לכתוב, מסתתרות גם כמה פנינים שכדאי להכיר. תקנה 229(א)(2) לדוגמה, מאפשרת לנהגים לערער על דוחות תוך 90 יום ולטעון, בין השאר, לליקויים בתמרור או בשילוט.
- הצלמו את התמרור המדובר באופן מידי שישמש כתיעוד.
- אספו עדויות של עדים שראו שהשילוט היה מוסתר, מבלבל או חסר.
- נסחו טענה ברורה ומדוייקת, בלי דרמות (ואל נא תשלבו את הביטוי: "מודה באשמה, אבל…").
3. מה חשוב לעשות, והכי חשוב – מה בשום אופן לא לעשות?
כמו שאימא שלכם בטח אמרה לכם: "אם אתה כבר עושה משהו, תעשו את זה טוב ופעם אחת בלבד." אם החלטתם לערער, אל תמהרו לשלם – תשלום הוא הודאה באשמה, וסביר להניח שלא תרצו להודות שהתלהבתם בכניסה אסורה. מאידך, אל תחכו יותר מדי – פרק הזמן להגשת בקשה הוא מוגבל.
אל תקלו ראש בניסוח הערעור
ישנה נטייה להתעלם מהחשיבות שבניסוח הערעור. הרי מה כבר יכול להיות מסובך בלכתוב "זה לא אשמתי"? אז זהו – שזה מורכב יותר. נסו במקום זאת לבסס את הטענה שלכם בצורה כנה, פשוטה וגם קצת הומוריסטית:
- "על פי צמחיית הרחוב, התמרור המדובר כנראה עבר לטבעונות והחליט להתחבא מאחורי העלים הירוקים. מצורף צילום כהוכחה."
- "אני יודע שחגים מתקרבים, אבל התמרורים לא אמורים להיות מוסתרים עד לחגיגות השנה הבאה."
- "התמרור היה ׳כל כך ברור׳ עד שהייתי צריך משקפת של צבא ארה"ב כדי לראות אותו. מצורפת תמונה."
4. שאלות ותשובות קצרות שכדאי לכם לקרוא (כי בטוח חלפתם על חלקן בראש)
- האם שוטר חייב להיות נוכח בזמן העבירה?
לא בהכרח. לעתים קרובות קיימות מצלמות או הדיווח מתבצע על ידי פקחים עירוניים. - אפשר לערער רק על גובה הקנס בלי לבטל את העבירה?
כל ערעור אפשרי, אבל קחו בחשבון שלהודות בעבירה ולבקש הנחה לא ממש עובד. - האם ערעור עשוי לגרור אותי לבית משפט?
כן, אבל לרוב מטפלים בדו"ח מינהלית בלי דיון משפטי, אלא אם תדרשו מפורשות להגיע בפני שופט. - האם התמרור חייב להיות תקין וברור לעין?
כמובן! תמרורים לא יכולים להתחבא או להסוות את עצמם בכל מיני תחבולות צבאיות. - מהו זמן הערעור המומלץ לאחר קבלת הדוח?
מומלץ לערער בתוך 30 ימים, אבל המקסימום הוא 90 יום. בכל זאת, מומלץ לא לחכות לדקה ה-89 וחצי.
5. הסטטיסטיקה המפתיעה: כמה אנשים באמת מצליחים לבטל דו"ח אין כניסה?
מסתבר שבישראל, שליש מהנהגים שמבקשים לערער על דוחות תנועה מצליחים באופן מלא או חלקי! זה אולי לא נשמע כמו נתון ענק, אבל זו הזדמנות טובה בשבילכם להצטרף לסטטיסטיקה חיובית (לפחות פעם בחיים).
לסיכום: לפני שמשלמים – קודם כל נושמים עמוק
אז אם התעוררתם בבוקר קשה עם דו"ח מלחיץ ביד, קחו לכם כמה דקות: תהיו יצירתיים, נסו להחזיק את זה פשוט, קצר, ענייני ומצחיק (אבל במידה). זכרו שהמטרה היא קודם כל לבחון את הטענות שלכם באופן אובייקטיבי ולפעול בצורה מושכלת. וכן, אם תעשו זאת מכובד ונכון, אולי תצאו אפילו מחויכים – בלי לשלם שקל אחד.