מה הסיבה האמיתית לכך שפעולה אסורה לפי דין חוזרת אלינו כבומרנג?
הנה משהו מוזר בשבילכם: כמה פעמים מצאתם את עצמכם עושים פעולה "מגניבה" – או קצת מפוקפקת – רק כי זה נראה לכם רעיון חכם, ומיד אחרי זה קיבלתם מהיקום סטירת לחי קוסמית של "אמרתי לכם"? אתם יודעים, הרגע הזה שאתם נשבעים שלא תחזרו על הטעות, ושבוע אחרי אתם שוב שם? האם זה סתם חוסר מזל, או שיש חוק טבע סודי שמוודא שאם אנחנו נסחפים לפעולה אסורה לפי דין, החיים פשוט מתאימים לנו מראה כואבת? הגיע הזמן לדבר על זה.
מה הקשר בין הפעולות שלנו, "היקום" ודבר מוזר שקורה כל פעם?
תורידו רגע את הכובע הכבד של הרצינות ותהיו כנים איתי: לפעמים יש משהו מאוד קורץ בלכופף את החוקים. נכון או לא? כן, זה מגניב לעקוף את התור כי "אני נורא ממהר", או להשתמש בטכנולוגיה בצורה קצת שונה ממה שהחוק מאפשר. האנרגיה של "אני גאון, אני חכם מכולם" כנראה משתחררת למוח כמו דופמין – עד שמגיעה המציאות עם מחבת ומזכירה לנו: זה אסור, חברים.
אז למה אנחנו רוצים לעבור על חוקים, למרות שאנחנו יודעים שנשלם מחיר?
- חיסכון בזמן: למה לחכות בתור ארוך כשאפשר "לקצר"?
- תחושה של שליטה: אני אדון העולם, אף אחד לא יאמר לי "לא".
- "טכנולוגיה זה משהו חדש": חוקים? מישהו ראה פעם חוק שמסתדר טוב עם טכנולוגיה מתקדמת?
מה אומר המחקר המדעי? תתכוננו להפתעה שקשורה למוח שלכם
אגב, המדע נותן לזה שם יפה: "אופטימיות יתר". משהו במוח שלנו משכנע אותנו שאנחנו מספיק חכמים, מספיק מתוחכמים, וש"פעם הבאה" זה יהיה אחרת. הבעיה שגם האופטימיות הזאת מוגזמת, והיא ממוקמת במרכז התכנון הלוגי במוח שלנו, ממש ליד המקום שאחראי להפיכת פיצה קרה לארוחת בוקר לגיטימית. לא פלא שהתוצאות לא משהו.
האם יש לזה סודות קדומים? או: למה היהדות ידעה את הדבר הזה הרבה לפנינו?
תאמינו או לא, אבל מסתבר שהרעיון של פעולות אסורות שחוזרות אלינו בצורות מסתוריות הוא לא כזה חדשני. למעשה, חכמינו לפני מאות ואלפי שנים דיברו בדיוק על זה: "עבירה גוררת עבירה, ומצווה גוררת מצווה". כן, המשפט העתיק הזה, שאולי חשבתם ששייך רק לסבתא שלכם, קיבל פתאום אישור מדעי מודרני. אבל למה בעצם?
כי כל פעולה שלנו מייצרת איזושהי "תנועה קדימה" או "אחורה", מעין תדר שמהדהד קדימה ונאחז בנו. היום, בתקופת הטכנולוגיה המטורפת שאנחנו חיים בה, העקרון העתיק הזה פתאום מובן יותר מתמיד: פעולה אסורה בעולמות דיגיטליים או טכנולוגיים, יוצרת גלים שיכולים להתפשט מהר יותר מכל זמן אחר בהיסטוריה.
הנה שאלה מעניינת – האם טכנולוגיה עשתה את העניין הזה גרוע בהרבה?
התשובה: כן, כן, ושוב כן! בעולמות פה ושם קטנים עוד יכולנו בעבר להתחמק, אבל מילת המפתח של הטכנולוגיה היא שקיפות. הכל מתועד, הכל זמין, ומצלמות נסתרות וצילומי מסך לא חסרים. אם פעם עשיתם משהו אסור ואף אחד לא שם לב, היום – תהיו בטוחים שצוקרברג וצוות המהנדסים גוגל ודאי יודעים (או לפחות אלגוריתם ה-AI שלהם).
אם הבנתם שזה חוזר אליכם כבומרנג – למה אנחנו ממשיכים?
זה הרגע לגלות סוד קטן: אנחנו ממשיכים כי אנחנו מהמרים. כל אדם שמבצע פעולה אסורה הוא קצת כמו מהמר בקזינו דיגיטלי אינסופי – אולי ננצח הפעם, אולי לא נתפס הפעם, אולי הפעם יהיה לי מזל. מה לעשות, אנחנו אוהבים הימורים, אוהבים ריגושים, ואוהבים לחשוב שאולי נצא עם ידינו על העליונה. מוכר לכם? ברור שכן, גם לי…
כמה שאלות שכדאי לשאול את עצמכם בפעם הבאה שתחפשו קיצורי דרך (והתשובות, בשמחה):
- מה הסיכוי שאיתפס? גבוה ממה שנדמה לכם.
- האם באמת שווה הסיכון? תפתחו יומן, רישמו לכם 5 סיבות ללמה "לא". אם מצאתם לפחות 2, כנראה שלא שווה.
- איך ארגיש אחרי שכולם ידעו? רע מאוד, גם בלי להיות נביא.
- האם מישהו עשה זאת בעבר ויצא מזה בשלום? אולי, אבל זה בהחלט לא יהיה אתם.
- יש אלטרנטיבות? כן, קוראים לזה להיות חלק מהחברה.
הסוף המפתיע – טוויסט שאולי לא ציפיתם לו
ולסיכום, בואו נזרוק לכם סוכריה מתוקה לסיום: דווקא במניעה מפעולה אסורה קיימת ההצלחה האמיתית. הפעולה עצמה אולי נראית מפתה, אבל דווקא ההתגברות עליה וההצלחה להימנע ממנה היא זו שמעידה עלינו כאנשים קצת יותר בוגרים, קצת יותר חכמים, ובכלל הרבה יותר מגניבים. לחשוב לפני שפועלים היום זה אולי נדיר, אבל זו בהחלט האפליקציה הצודקת ביותר שיש לנו להציע לעצמנו.
בסוף היום, הפעולה האסורה אולי תפתה, תקרוץ ותגרום לנו להתגרד – אבל זכרו: היקום מסתכל, הטכנולוגיה זוכרת, והחיים יודעים מעולה להחזיר לנו כבומרנג. אז תגידו, למה שתעשו את זה לעצמכם?