איך לצאת מזה: דוח על אי ציות לתמרור עצור

קיבלתם דוח על אי-עצירה בתמרור עצור? כך תצאו מזה בלי להשתגע (אולי)

אוקיי, הפעם לא תוכלו להאשים את החתול ששיחק לכם עם הפדלים. גם אי אפשר להשוות את השוטר לדולורס אמברידג' מהארי פוטר – למרות שלפעמים זה מתבקש. המצב ברור: עצרתם, או לפחות ככה נדמה לכם, והנה מטר של אורות כחולים ואדומים, ודו"ח קורץ לכם מחלון השוטר עם חיוך מאוזן לאוזן. מעצבן? ברור. אבוד? ממש לא! תשכחו לרגע את התסכול, הצטרפו אליי לחוויה כיפית של היכרות עם הסודות שיעזרו לכם להתמודד (אולי) עם הדוח הזה. מי יודע, אולי תגלו שזה פחות נורא ממה שזה נראה (עם דגש ענקי על "אולי", כמובן).

סוד מספר 1: יש בכלל מה לערער או חבל על הבירוקרטיה?

קודם כל שימו רגע בצד את האמוציות. ניירת, תורים ארוכים, טפסים וצילומי מסך – כן, זה נשמע טרחה מעצבנת יותר מאשר ללכת למכולת ולגלות שהחלב אזל. אבל לפעמים, להפתעתנו הרבה, יש מקום לערער!

• כתב היד של השוטר לא ברור? ופלאי פלאים, מסתבר שיש סעיף מיוחד ל"כתב בלתי ניתן להבנה". קיים תקדים לזה, תאמינו או לא.
• תיעוד לא מדויק? תבדקו את השעות, התאריכים, המקומות. השוטרים, למרות מחויבותם, עדיין לא רובוטים (לפחות לא רובם. נתקלתי בכמה שגרמו לי לפקפק בזה).
• חסרים פרטים מהותיים בכתב האישום? אם הפרטים שבדוח לא שלמים – אתם כבר בשליש הדרך לערעור מנצח.

רגע רגע, איך בכלל אני יודע אם יש סיבה עירעור אמיתית?

שאלה מעולה! הנה תשובה קצת מצחיקה אבל אמיתית בהחלט: אם בזמן שקראת את הדוח עלה לך חיוך קטן או גירוד בראש מהמחשבה "וואלה, השוטר קצת הגזים כאן," או שני המשפטים הראשונים שלך אחרי שקראת אותו הם "רגע, זה לא ככה היה!" – כנראה שיש לפחות בסיס לבדיקה.

האם הסרטון מהרכב שלך יכול להציל אותך? או שיסבך אותך אפילו יותר?

צר לי לאכזב אתכם, אבל מצלמות הדרך שלכם הן לא נטפליקס. כן, יש אנשים שלא סובלים סרטונים שמאלצים אותנו לצפות בהם 20 פעם בריפליי, אבל במקרה הזה, סרטון טוב ששמרתם יכול להיות כרטיס הזהב להצלה. מנגד, סרטון כזה עלול לחסל לכם את הטענה אם לא באמת עצרתם. לכן, בבקשה אל תהיו כמו החבר שלי אלי שלא בדק את הסרטון קודם ושלח אותו ישר לבית המשפט – רק כדי לגלות שלמזלו הרע הוא נראה שם כמו מישהו שממהר לעונת הסיום של "משחקי הכס".

3 שאלות זריזות שכדאי שתשאל את עצמך לגבי הסרטון שלך:

• "האם באמת רואים בבירור שהייתה עצירה?" (אם ענית "אהההה…" – כנראה שלא.)
• "האם הסרטון תואם את הפרטים המדויקים בדוח?"
• "האם איכות הצילום טובה מספיק או שזה נראה כמו סרטון חתונה משנות השבעים של דודה רותי?"

מה קורה אם החלטתי – יאללה, הולכים למשפט?

אז הפעם החלטת שהמדינה לא תנוח עד שתוציא ממך הודאה או קנס (אבל אין מצב!). אם הגעת להחלטה הזאת בלי אדרנלין ומוזיקת רקע של "רוקי", מצבך טוב משחשבת. בואו נעבור בכיף על כמה דברים שחייבים לזכור:

• תגישו בקשה להישפט בזמן – לא יזיק להכניס תזכורת בלוח השנה, כי אף אחד לא ירוץ אחריכם כדי להזכיר לכם (טוב, אולי הפקידה החביבה ממשרד התחבורה).
• הגיעו מוכנים: תיעודים, טיעונים, אסמכתאות (וגם סנדביץ' טעים. בית משפט תמיד עושה אותי רעב).
• אל תסמכו על משפטי עוגיות מזל בנוסח "האמת תמיד יוצאת לאור" – לפעמים צריך לעזור לה מאוד לצאת החוצה.

האם שופט יתן לכם חנינה כי אתם נחמדים? (רמז: לא ממש)

"אני משלם תמיד את המיסים בזמן" או "אף פעם לא קיבלתי דוח בחיים שלי" – זה נחמד למסיבת תה אצל אמא, אבל בבית המשפט עובדות והוכחות הן המלכות האמיתיות. תנו עדויות עובדתיות והרבה פחות סיפורים על כמה שאתם אנשים טובים (וזה שאתם תורמים לחתולים חסרי בית). פחות דמעות, יותר עובדות – תזכרו את זה ותודו לי אחר כך.

שאלות קורעות על דוח תמרור העצור (וכמה תשובות אמיתיות לשם שינוי)

• ש: "הגעתי לצומת ריק בשלוש לפנות בוקר, באמת עדיין חייב לעצור?"
  ת: כן, אפילו אם הדרך ריקה יותר מחשבון בנק בסוף החודש.
• ש: "עברתי במהירות נמוכה וסובבתי את הראש, זה נקרא עצירה?"
  ת: לא ממש. בשם החוק, לעצור פירושו – ממש להיות דומם לחלוטין. לא מגלגל מילימטרים.
• ש: "אפשר להגיד לשוטר שהיה יתוש ברכב?"
  ת: תמיד אפשר, אבל אל תתפלאו אחר כך אם הוא יצחק עליכם גם אחרי שימלא את הדוח.
• ש: "השוטר לא היה מאיר פנים בכלל, אפשר לטעון שזה לא חוקי?"
  ת: אפשר לנסות, אבל רוב הסיכויים שהשופט לא יעצור את המשפט בשביל צהרון סדנאות חיוך לשוטרי התנועה.
• ש: "ואם אני טוען שהייתה סופה קשה שלא נתנה לי לראות?"
  ת: רק אם יש לך הוכחה. משהו כמו סרטון, עדות מתועדת או לפחות דובר מטאורולוגי רציני מאחוריך.

אז מה למדנו? (סליחה על הטון החינוכי, מיד אסיים)

חברים יקרים, אם נחזור לרצינות לרגע אחד בלבד, דוח תמרור העצור הוא לא כיף, אבל הוא בהחלט לא סוף העולם. תבדקו, תשאלו שאלות, תערערו אם יש ספק רציני ואמיתי. והכי חשוב – תיקחו את כל התהליך בהומור הנדרש. אחרי הכול, מהפעמים הללו פשוט לומדים לעצור (או לפחות לא להיתפס שוב). בהצלחה!